מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מ-BMJ מגיע למסקנה כי שימוש בסטטינים פוטנטיים כמניעה שניונית קשור לסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת, בהשוואה לסטטינים פחות פוטנטיים.
מטרת החוקרים הייתה להעריך קשר בין פוטנטיות הסטטינים לסיכון לסוכרת בקרב מטופלים המשתמשים בסטטינים במסגרת מניעה שניונית. לצורך כך ריכזו החוקרים מידע מ-8 מחקרי אוכלוסיה וביצעו מטה-אנליזה. נכללו 6 מחוזות בקנדה ו-2 מאגרי מידע בינ"ל מאנגליה וארה"ב.
בסה"כ נכללו במטה-אנליזה 136,966 משתתפים בגילי מעל 40 שטופלו בסטטינים בין ינואר 1997 לסוף מרץ 2011.
בכל קבוצת מדגם שבה היו מטופלים שהחלו טיפול בסטטינים לאחר אישפוז בשל אירוע קרדיווסקולרי מג'ורי או פרוצדורה, בוצעה אנליזה מבוקרת מקרה שהשוותה בין היארעות סוכרת במשתמשים בסטטינים עם פוטנטיות גבוהה לעומת שימוש בסטטינים עם פוטנטיות נמוכה יותר.
היחס בין שיעורי היארעות של סוכרת הוערך באמצעות רגרסיה לוגיסטית מותנית באורך החשיפה לטיפול בסטטינים פוטנטיים לעומת החשיפה לסטטינים פחות פוטנטיים. נעשתה התאמה לגורמי סיכון נוספים לצורך חישוב שיעורי הסיכון המותאמים במטה-אנליזה.
יעדי המחקר המרכזיים היו אישפוזים בשל היארעות חדשה של סוכרת או קבלת מירשם לאינסולין או לתרופה פומית נגד סוכרת.
החוקרים מדווחים כי בשנתיים הראשונות לשימוש רגיל בסטטינים נצפתה עלייה מובהקת בסיכון להופעת סוכרת חדשה בקבוצה שטופלה באמצעות הסטטינים הפוטנטיים יותר, בהשוואה לאלה שטופלו בסטטינים פחות פוטנטיים. (סיכון יחסי של 1.15 , בטווח בר סמך של בין 1.05-1.26 ). העלייה בסיכון נצפתה בעיקר ב-4 החודשים הראשונים לשימוש (סיכון יחסי של 1.26, בטווח 1.07-1.47).
מסקנת החוקרים היא ששימוש בסטטינים פוטנטיים יותר קשור עם עלייה מתונה בסיכון להתפתחות סוכרת חדשה במטופלים שקיבלו הטיפול במסגרת מניעה שניונית למחלות קרדיווסקולריות. לדעת החוקרים, על קלינאים לקחת בחשבון סיכון מוגבר זה בעת שהם רושמים טיפול בסטטינים פוטנטיים לקבוצת מטופלים זו.
BMJ 2014;348:g3244
הערת המערכת: ההנחיות העדכניות למניעה שניונית דווקא מעודדות שימוש בסטטינים פוטנטיים במינונים גבוהים בכדי להשיג שיעורי הפחת LDL כולסטרול משמעותיים. יכול להיות שלמקרים כאלה של מטופלים במניעה שניונית שנמצאים בסיכון גבוה לפתח סוכרת (קדם סוכרת, השמנה וכד') אם מתברר שגם סימבסטטין 20 מ"ג מוריד את ה-LDL כולסטרול אל מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל - שאפשר להסתפק בכך.