צריכה מתונה של דגים במהלך היריון, המוגדרת כצריכת 1-3 מנות דגים בשבוע, לוותה בשיפור הפרופיל המטבולי בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים ממחקרים מצרפת, יוון, נורבגיה, ספרד ובריטניה, בין תחילת אפריל 2003 ועד סוף פברואר 2016, להערכת הרכב התזונה של נשים במהלך ההיריון וילדיהן שהיו במעקב עד גיל 6-12 שנים. שאלוני תזונה שימשו להערכת צריכת דגים במהלך ההיריון וכן הושלמו בדיקות דם אימהי ובדיקות דם טבורי לקביעת החשיפה לכספת.
התוצא העיקרי היה מדד תסמונת מטבולית אשר התבסס על היקף מותניים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי ורמות טריגליצרידים, HDL ואינסולין.
בקרב ילדים לאימהות שאכלו 1-3 מנות דגים בשבוע תועדו מדדי תסמונת מטבולית נמוכים יותר, בהשוואה לילדים לאימהות שצרכו כמות דגים קטנה יותר במהלך ההיריון; עם זאת, התועלת פחתה במידה והנשים אכלו דגים למעלה משלוש פעמים בשבוע.
בהשוואה לנשים שצרכו כמות דגים מעטה, באלו שצרכו דגים לעיתים תדירות תועד סיכוי גבוה יותר לרמות כספית בקצה הטווח הבטוח, או מעליו (3.5 מיקרוגרם/ליטר). רמות גבוהות יותר ש לכספית בנשים הרות עמדו בקורלציה עם מדדי תסמונת מטבולית גבוהים יותר בילדים.
החוקרים בחנו גם מדדי דלקת (ציטוקינים ואדיפוקינים) התורמים לתסמונת מטבולית בילדים. צריכה מתונה ורבה של דגים, בהשוואה לצריכה מעטה, נקשרה עם רמות נמוכות יותר של אדיפוקינים וציטוקינים פרו-דלקתיים בילדים.
כאשר הילדים היו בגילאי 6-12 שנים, החוקרים חישבו את סיכום מדד תסמונת מטבולית על-בסיס ממוצע סטיות התקן (Z-score) של היקף המותניים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי ורמות טריגליצרידים, HDL ואינסולין. מדד תסמונת מטבולית גבוה (טווח בין 4.9- עד 7.5) העיד על פרופיל מטבולי גרוע יותר. בנוסף, שלוש סדרות חלבונים שימשו להערכת מספר ציטוקינים ואדיפוקינים בפלזמה של הילדים.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הילדים עם התוצאות הטובות ביותר מבחינת הפרופיל המטבולי היו אלו שנולדו לנשים שהקפידו על צריכת דגים בהתאם להמלצות הקיימות.
JAMA Network Open, online March 16, 2020
לידיעה ב-MedPage Today