במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות עולם-אמיתי התומכות במתן Eculizumab (סוליריס) לטיפול בחולים עם מיאסתניה גראביס עמידה לטיפול.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מיאסתניה גראביס הינה ההפרעה האוטואימונית הנפוצה ביותר הפוגעת בצומת שריר-עצב. עם זאת, אין עדויות רבות המסייעות בבחירת הטיפול, בפרט במקרים עמידים לטיפול תרופתי. הן Eculizumab והן Rituximab משמשים לטיפול במקרים עמידים לטיפול תרופתי לאחר טיפול תרופתי סטנדרטי בתרופות לדיכוי חיסוני.
במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי נכללו 57 חולים שטופלו ב-Rituximab ו-20 חולים שטופלו ב-Eculizumab והחוקרים השוו את יעילות התכשירים בחולים עם מיאסתניה גראביס מפושטת, עמידה לטיפול תרופתי וחיובית לנוגדנים כנגד קולטן לאצטיל-כולין. שינויים במדד QMG (Quantitative Myasthenia Gravis) הוגדר כתוצא העיקרי של המחקר.
החוקרים מדווחים כי בשתי הקבוצות המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים היו דומים. הטיפול ב-Eculizumab לווה בתוצאות טובות יותר בהשוואה ל-Rituximab, כפי שנקבע לפי השינוי במדד QMG לאחר 12 חודשים ו-24 חודשים של טיפול. ביטויי מחלה מינימאלית הושגו בשכיחות גבוהה יותר בחולים שטופלו ב-Eculizumab, בהשוואה למטופלים ב-Rituximab לאחר 12 ו-24 חודשים מתחילת הטיפול. עם זאת, הסיכון למשבר מיאסתניה לא ההשתנה באף אחת מהקבוצות.
למרות העדויות התומכות בתועלת של Eculizumab בטיפול בחולים עם מיאסתניה גראביס עמידה לטיפול וחיובית לנוגדנים כנגד קולטן לאצטיל-כולין, הסיכון למשבר מיאסתניה נותר גבוה ותומך בצורך במעקב ומחקרים נוספים באוכלוסיה זו.
J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2022 Mar 4