BPD (Bronchopulmonary dysplasia) קשור עם הנשמה וטיפול בחמצן. המחקר הנוכחי בדק האם טיפול מוקדם ב- CPAP (continuous positive airway pressure) נזלי זמן קצר לאחר הלידה ולא אינטובציה והנשמה יכול להוריד שיעור תמותה או BPD בתינוקות, שנולדו בשבוע מאוד מוקדם של ההיריון.
610 תינוקות, שנולדו בין שבועות 25 ל-28 של ההיריון, חולקו אקראית לקבל CPAP או אינטובציה והנשמה 5 דקות לאחר הלידה. החוקרים העריכו תוצאות 28 יום לאחר הלידה, בשבוע 36 של ההיריון ולפני השחרור מבית החולים.
התוצאות בגיל 36 שבועות של היריון הראו ש-33.9% מתוך 307 תינוקות, שטופלו ב- CPAP מתו או סבלו מ-BPD בהשוואה ל-38.9% מתוך 303 תינוקות, שטופלו באינטובציה והנשמה (סיכון מוצלב לטובת CPAP 0.80, רווח בר סמך 95% : 0.58-1.12, P=0.19).
בגיל 28 יום היה סיכון נמוך יותר לתמותה או להזדקק לטיפול בחמצן בקבוצת ה-CPAP בהשוואה לקבוצת האינטובציה (סיכון מוצלב 0.63, רווח בר סמך 95% : 0.46-0.88, P=0.006). בתמותה הכוללת הופיע הבדל קטן בלבד.
בקבוצת ה-CPAP 46% מהתינוקות עברו אינטובציה ב-5 הימים הראשונים ו-50% קיבלו סורפקטנט. ההיארעות של חזה אוויר הייתה 9% בקבוצת ה-CPAP בהשוואה ל-3% בקבוצת האינטובציה (P<0.001). לא היו דיווחים על אירועים בלתי רצויים אחרים.
לסיכום, בתינוקות, שנולדו בשבועות 25-28 של ההיריון, טיפול מוקדם ב-CPAP נזלי לא מוריד משמעותית את שיעור התמותה או את שיעור ה-BPD בהשוואה לאינטובציה. למרות שלקבוצת ה-CPAP הייתה היארעות גדולה יותר של חזה אוויר, פחות תינוקות קיבלו חמצן לאחר 28 יום והיו להם פחות ימי הנשמה.
N Engl J Med 2008;358:700-8
הערות עורך:
מחקר חשוב זה, מוכיח שוב ש-CPAP כאשר משתמשים בו בצורה נכונה הינו טוב לפחות כמו הנשמה מלאכותית רגילה, ויתכן כי ישנם גם יתרונות בהיבט של הגנה על הריאות. לציין, כי במחקר זה החוקרים טיפלו ב-CPAP גם בפגים קטנים מאד (שבוע 25-28). מנסיוני, הקושי העיקרי ב-CPAP הוא ההיבט הסיעודי, וכאשר הצוות מיומן בשימוש ב-CPAP הרי שבאמת הוא יכול להוות תחליף להנשמה כמעט לכל הפגים הקטנים (פרט לחוסר היכולת למתן סורפקטנט).