מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע האם טיפול פומי ב-prednisolone יעיל בגמילת תינוקות עם BPD (bronchopulmonary dysplasia) מתוספת חמצן 36 שבועות לאחר תאריך וסת אחרונה. מטרה נוספת הייתה לזהות גורמים הקשורים עם גמילה מוצלחת.
המידע נאסף ממאגר נתונים פרוספקטיבי מתוקנן של יחידת טיפול נמרץ פגים בבית החולים ג'ון דמפסי. החוקרים השתמשו באנליזות רגרסיה לוגיסטית ו-ROC (Receiver operating curve) לניתוח הנתונים.
מתוך 385 תינוקות, 131 (34%) קיבלו prednisolone פומי ו-254 (66%) לא קיבלו טיפול זה. לא נמצא הבדל משמעותי בגזע, מין, משקל לידה או בגיל ההיריון בין שתי הקבוצות שקיבלו או שלא קיבלו prednisolone פומי. יותר תינוקות בקבוצת ה-prednisolone הפומי קיבלו טיפול קודם ב-dexamethasone, הונשמו מכאנית למשך יותר זמן, שהו תקופה יותר ממושכת בבית החולים ושוחררו מבית החולים תחת טיפול בחמצן.
מתוך התינוקות, שקיבלו טיפול פומי ב- prednisolone 63% הגיבו לטיפול. ניקודי Pulmonary acuity ו- PCO2 היו הפרמטרים היחידים שנשארו משמעותיים באנליזות רגרסיה לוגיסטיות מרובות. לקבוצה, שהגיבה ל- prednisoloneפומי היה ניקוד pulmonary acuity נמוך יותר בהשוואה לקבוצה, שלא הגיבה ל- prednisoloneפומי. לניקוד pulmonary acuity של 0.5 ומטה הייתה רגישות של 20% וספציפיות של 97.4% עם ערך מנבא חיובי ושלילי של 94.1% ו-42.1% בהתאמה. ערכי PCO2 קפילרי היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצה, שהגיבה ל- prednisolone פומי בהשוואה לקבוצה, שלא הגיבה לתרופה. בניבוי תגובה מוצלחת ל- prednisolone פומי, לערך PCO2 קפילרי הנמוך מ- 48.5 mmHgהייתה רגישות של 50% וספציפיות של 89.7% עם ערך מנבא חיובי ושלילי של 89.1% ו-51.8% בהתאמה.
לסיכום, טיפול ב- prednisolone פומי יעיל בגמילת תינוקות עם BPD תלוי חמצן מתוספת חמצן, במידה ולתינוקות היה ניקוד pulmonary acuity מתחת ל-0.5 ו- PCO2 מתחת ל- 48.5 mmHg. בנוסף, אם קורס יחיד של prednisolone נכשל, אין יתרון ברור למתן קורסים מרובים.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 2 February 2008, pp. e344-e349
הערות עורך:
מן הספרות ידוע כי טיפול בסטרואידים מוריד את שכיחות ה-BPD, אולם החוקרים כאן לא מפרטים את התוצאות לטווח ארוך. מן המחקר הזה נראה לי כי החולים "הפחות קשים" הגיבו טוב יותר לטיפול בסטרואידים לעומת החולים ה"יותר קשים". יתכן בחולים הקשים יותר יש מקום לטיפול מוקדם יותר לפני שהמצב יחמיר.