מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את הדיוק המנבא של אסטרטגיות הערכת סיכון אלטרנטיביות המשמשות לסיקור הסיכון של היפרבילירובינמיה ניאונטלית משמעותית.
במחקר הפרוקספטיבי הנוכחי השתתפו 823 תינוקות, שנולדו במועד וכאלה שנולדו קרוב למועד ואושפזו בבית החולים של אוניברסיטת פנסילבניה. גורמי סיכון להיפרבילירובינמיה משמעותית הקשורים לאם, לתינוק וללידה נלקחו מהגיליון הרפואי, מראיונות מובנים עם ההורים ומהערכות האחיות לפני השחרור מבית החולים.
מדידת בילירובין בוצעה על בסיס יומי עד השחרור ופעם נוספת על ידי אחות במסגרת ביקור בית בין ימים 3-8 לחיים. החוקרים השתמשו ב-c statistic כדי להשוות דיוק מנבא של 3 אסטרטגיות להערכת סיכון עבור הערכת סיכון להיפרבילירובינמיה ניאונטלית משמעותית, שהוגדרה כרמת בילירובין שבכל זמן לאחר הלידה עלתה או הייתה בטווח של 1 mg/dL (17 µmol/L) מהסף המומלץ לטיפול פוטותרפיה. מדובר בסף המומלץ על ידי ה-American Academy of Pediatrics בשנת 2004. האסטרטגיות, שהושוו כללו :
- אסטרטגיות שהשתמשו ברמת בילירובין לפני השחרור מבית החולים (הבדיקה נלקחה בטווח של 52 שעות לאחר הלידה) שבוטאה כאזור סיכון בנורמוגרם של בילירובין הספציפי לשעה.
- אסטרטגיות שהשתמשו בגורמי סיכון קליניים ולא ברמת בילירובין לפני השחרור מבית החולים.
- אסטרטגיות שהשתמשו בשילוב של רמת בילירובין לפני השחרור ובגורמי סיכון קליניים נוספים.
48 (6%) מטופלים פיתחו היפרבילירובינמיה ניאונטלית משמעותית. לרמת הבילירובין לפני השחרור (מתחת ל-52 שעות) שבוטאה כאזור סיכון על נורמוגרם של בילירובין ולמודל ניבוי, ששילב גורמי סיכון קליניים רבים אחרים, היה דיוק דומה בניבוי היפרבילירובינמיה משמעותית. גורם הסיכון היחיד, שניתן היה להוסיף לאזור הסיכון לפני השחרור כדי לשפר את דיוק הניבוי הכולל היה גיל היריון בעת הלידה.
אזור סיכון בילירובין לפני השחרור וגיל ההיריון בעת הלידה יכלו לשמש לריבוד מטופלים לקבוצה גדולה (n=523 [70%]) של תינוקות עם סיכון מאוד נמוך (0.2%) לפתח היפרבילירובינמיה משמעותית, לקבוצה קטנה של תינוקות (n=127 [17%]) עם סיכון נמוך (4%) לפתח היפרבילירוביניה משמעותית ולקבוצה קטנה עוד יותר של תינוקות (n=100 [13%]) עם סיכון גבוה (42%) לפתח היפרבילירובינמיה משמעותית.
לסיכום, ניתן להעריך בצורה מדויקת את הסיכון של תינוקות לפתח היפרבילירובינמיה משמעותית על ידי שימוש ברמת בילירובין לפני השחרור מבית החולים ובגיל ההיריון בו נולד התינוק.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 1 January 2008, pp. e170-e179
הערות עורך:
בנוסף למדדים המוצעים ע"י מחברי המאמר הייתי מוסיף הארץ את חסר אנזים ה-G6PD כגורם מנבא נוסף.