PDA (patent ductus arteriosus) הוא גורם סיכון לדימום ריאתי, אך למרות הורדת ההיארעות של PDA בחצי, טיפול מניעתי ב-indomethacin לא הוריד את שיעור הדימום הריאתי במחקר של טיפול מניעתי ב-indomethacin בפגים. ייתכן כי הכללת מקרים של דימומים מינורים לאחר טראומה בדרכי האוויר העליונות מיסכה את האפקט המועיל של התרופה.
במחקר הנוכחי החוקרים בדקו את האפקט של טיפול ב-indomethacin במניעת דימומים חמורים בתינוקות, שנולדו במשקל לידה מאוד נמוך. בנוסף, החוקרים השוו תוצאות לאחר 18 חודש בתינוקות עם וללא דימום ריאתי חמור.
דימום ריאתי סווג כחמור כשטופל בהגברת ההנשמה המלאכותית, בריכוז גבוה יותר של חמצן או בעירוי מוצרי דם. הסיכון המצטבר לדימום ריאתי חמור הוערך בשבוע הראשון לחיים ועבור כל משך השהות ביחידה לטיפול נמרץ פגים. תוצאה לא טובה בגיל מתוקן של 18 חודש הייתה תמותה או הישרדות בשילוב עם שיתוק מוחין, עיכוב קוגניטיבי, עיוורון ו/או חירשות.
123 (10.2%) מתוך 1202 תינוקות פיתחו דימום ריאתי חמור. במהלך השבוע הראשון, טיפול מניעתי ב-indomethacin הוריד את הסיכון לדימום ריאתי חמור ב-35%, אך במהלך כל השהות ביחידה לטיפול נמרץ פגים הסיכון לדימום מסוג זה ירד רק ב-23%. סיכון נמוך ל-PDA הסביר 80% מהאפקט המועיל של טיפול מניעתי ב-indomethacin על דימום ריאתי חמור. הסיכון לתמותה או להישרדות עם ליקוי נוירו-סנסורי הוכפלו לאחר הופעת דימום ריאתי חמור.
לסיכום, לתינוקות, שנולדו במשקל מאוד נמוך ושסבלו מדימום ריאתי חמור, יש סיכון מוגבר לתוצאות לא טובות בטווח הארוך. טפול מניעתי ב-indomethacin מוריד את השיעור של דימום ריאתי חמור המופיע מוקדם בעיקר דרך הפעולה שלו על PDA. טפול מניעתי ב-indomethacin פחות יעיל במניעת דימום ריאתיים חמורים שקורים לאחר השבוע הראשון לחיים.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 2 February 2008, pp. e233-e238
הערות עורך:
לאינדומטצין השפעה על דימום ריאתי רק בהשפעה על היארעות ה-PDA, ולכן לא ישפיע על דימומים ריאתיים המופיעים מאוחר יותר, לאו דווקא בעקבות PDA.