מטרת המחקר הייתה להעריך האם שינויים בטיפול הנמרץ שיפר תוצאות בילדים עם BPD (bronchopulmonary dysplasia), שמוגדר כתלות בחמצן בגיל מתוקן של 36 שבועות.
החוקרים השוו תוצאות של תינוקות עם BPD, שנולדו במשקל לידה מאוד נמוך (מתחת לקילו) ובגיל היריון מאוד מוקדם (מתחת ל-28 שבועות), בשתי תקופות (תקופה ראשונה – 1996-1999, 122 תינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך, 118 תינוקות שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם, תקופה שנייה – 2000-2003, 109 תינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך, 107 תינוקות שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם).
עבור שתי הקבוצות, שינויים משמעותיים בטיפול בין התקופה הראשונה והשנייה כללו עלייה פרה-נטלית וירידה פוסט-נטלית בטיפול בסטרואידים ועלייה בטיפול בסורפקטנט, בטיפול ב-indomethacin ובקשירת PDA (patent ductus arteriosus). שינויים משמעותיים בתחלואה כללו ירידה בשיעורים של פגיעה מוחית חמורה בבדיקת אולטרה סאונד ועלייה בשיעורים של תלות בהנשמה מלאכותית. שיעורי BPD לא השתנו (52% לעומת 53%).
הערכה במהלך תקופת מעקב חשפה שיעורים נמוכים יותר משמעותית של פגיעה נוירו-סנסורית במהלך התקופה השנייה (תינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך : 29% לעומת 16%, תינוקות שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם : 31% לעומת 16%). לא נמצאו שינויים בניקודי אינדקס התפתחות מנטלית של מתחת ל-70 (תינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך : 42% לעומת 42%, תינוקות שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם : 37% לעומת 45%) או בליקוי התפתחות כולל (תינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך : 51% לעומת 49%, תינוקות שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם : 50% לעומת 51%).
עבור התינוקות, שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם, מנבאים של פגיעה נוירו-סנסורית היו פגיעה מוחית חמורה בבדיקת אולטרה סאונד וטיפול פוסט-נטלי בסטרואידים. מנבאים של ליקוי כולל כללו פגיעה מוחית חמורה בבדיקת אולטרה סאונד, תלות בהנשמה מלאכותית, טיפול פוסט-נטלי בסטרואידים וקשירת PDA. עבור קבוצת התינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך המנבא היחיד של פגיעה נוירו-סנסורית היה פגיעה מוחית חמורה בבדיקת אולטרה סאונד. מנבאים של ליקוי כולל כללו תלות בהנשמה מלאכותית ופגיעה מוחית חמורה בבדיקת אולטרה סאונד.
לסיכום, תוצאות נוירו-סנסוריות של תינוקות עם BPD השתפרו במהלך השנים 2000-2003, אך התוצאות הנוירו-התפתחותיות הכוללות לא השתנו.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 1 January 2008, pp. 73-81
הערות עורך:
נראה לי שעדיין אנו לא יודעים מי יהנה מטיפול פוסט נטלי בסטרואידים ומי יינזק מטיפול זה. לדעתי, העובדה שאנו מגבילים כיום את הטיפול בסטרואידים מחשש לפגיעות ארוכות טווח, מונעת טיפול שעשוי לעזור לקבוצה מסויימת של חולים.