החוקרים ביצעו מחקר קוהורט היסטורי של פגים ללא אנומליות מולדות, שנולדו בין ינואר 2001 ויוני 2002 (קבוצה לפני שינוי הניהול המוקדם, n=87) ובין יולי 2004 ודצמבר 2005 (קבוצה לאחר שינוי הניהול המוקדם, n=76).
רק תינוק אחד (1%) מתוך 87 תינוקות בקבוצה לפני שינוי הניהול המוקדם קיבל טיפול ב-CPAP (continuous positive airway pressure) ב-24 השעות הראשונות לחיים בהשוואה ל-61 (80%) מתוך 76 התינוקות בקבוצה לאחר שינוי הניהול המוקדם. הפרופורציות של תינוקות, שנזקקו ל-SIMV (synchronized intermittent mandatory ventilation) במהלך שהותם בבית החולים היו 98.8% ו-59.5% בהתאמה. המשך הממוצע של SIMV היה 35 יום ו-15 יום בהתאמה.
שיעורי ההיארעות המשולבים של BPD בינוני וקשה בגיל היריון מתוקן של 36 שבועות היו 43% ו-24% בהתאמה. השימוש בתמיכה וזופרסורית בשל לחץ דם נמוך ב-24 השעות הראשונות לחיים ירדה מ-39.1% (לפני השינוי בניהול המוקדם) ל-19.7% (לאחר השינוי בטיפול). הימים המצטברים של טיפול בחמצן ירדו מ- 77 +/- 52 יום ל- 56 +/- 47 יום והפרופורציות של תינוקות, ששוחררו הביתה עם טיפול בחמצן ירדו מ-25.7% ל-10.1%. ההיארעות של PDA, שהיה צורך לקשור אותו בצורה כירורגית, עלתה מ-1% ל-10%. לא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה, דימום תוך מוחי, לויקומלציה סביב חדרי המוח, חזה אוויר, NEC (necrotizing enterocolitis) או רטינופתיה של פגות.
לסיכום, ניהול מוקדם מוצלח של פגים, שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם, בעזרת טיפול בסורפקטנט ולאחר מכן CPAP בלידה, בעזרת מטרת ריווי חמצן נמוכות יותר ובעזרת מתן מוקדם של תוספי חומצות אמינו אפשרי וקשור עם ירידות בהיארעות ובחומרת BPD.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 1 January 2008, pp. 89-96
הערות עורך:
טוב לדעת כי חל שיפור פרוגנוסטי, לפחות מוקדם, עם השנים. כיום ידוע, כי להנשמה פחות אגרסיבית, במקרה הזה CPAP לעומת הנשמה קונבציונלית, ישנן תוצאות טובות יותר ומונעת פגיעה מתמשכת בריאות. בנוסף, התבררה חשיבות התזונה המוקדמת, כפי שמתבטאת בעבודה זו של מתן מוקדם של חומצות אמינו לפגים להתפתחות הילודים.