במחקר הנוכחי, החוקרים השוו פרוספקטיבית שימוש באוויר חדר לעומת 100% חמצן כגז החייאה ראשוני בפגים, שנולדו לפני שבוע 32 של ההיריון.
במחקר המבוקר אקראי הנוכחי השתתפו פגים, שנולדו בין שבועות 23 ו-32 של ההיריון ונזקקו להחייאה. קבוצת החמצן עברה החייאה בתחילה בעזרת 100% חמצן עם ירידות באחוז החמצן שנשאף לאחר 5 דקות להיוולדם במידה וריווי החמצן היה מעל 95%. קבוצת אוויר החדר עברה החייאה בתחילה עם 21% חמצן, שהועלה ל-100% חמצן במידה ובוצע עיסויי לב או אם קצב הלב ירד מתחת ל-100 פעימות בדקה לאחר 2 דקות להיוולדם. אחוז החמצן הועלה במדרגות של 25% אם ריווי החמצן היה מתחת ל-70% לאחר 3 דקות מהלידה או מתחת ל-80% לאחר 5 דקות מהלידה.
23 תינוקות בקבוצת החמצן (גיל היריון ממוצע-27.6 שבועות, טווח : 24-31 שבועות, משקל לידה ממוצע -1013 גרם, טווח -495-2309 גרם) ו-18 תינוקות בקבוצת אוויר החדר (גיל היריון ממוצע-28 שבועות, טווח : 25-31 שבועות, משקל לידה ממוצע-1091 גרם, טווח : 555-1840 גרם) עברו הערכה. כל המטופלים, שעברו החייאה בקבוצת אוויר חדר התאימו לקריטריוני ההצלה וקיבלו תוספת באחוז החמצן שנשאף לאחר 3 דקות להיוולדם, כאשר 6 תינוקות קיבלו העלאה ישר ל-100% ו-12 קיבלו תוספות חמצן בהדרגה.
ריווי החמצן היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת אוויר החדר בין 2 ל-10 דקות (ריווי חמצן לאחר 3 דקות : 55% בקבוצת אוויר החדר לעומת 87% בקבוצת החמצן). קצב הלב לא השתנה בין הקבוצות במהלך 10 הדקות הראשונות לחיים ולא נמצאו הבדלים מבחינת משתני המחקר המשניים.
לסיכום, החייאה באוויר החדר לא הצליחה להשיג ערך מטרה של ריווי חמצן לאחר 3 דקות לחיים. על כן, החוקרים ממליצים שאין להשתמש באוויר חדר בהחייאת פגים.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 6 June 2008, pp. 1083-1089
הערות עורך:
עדיין רב הסמוי על הגלוי בנושא של חמצן בהחייאת פגים. כיום, נראה לי שהגישה הולכת יותר לכיוון של שימוש מופחת בחמצן בהחייאה. החוקרים בדקו מה קורה בגיל 3 דקות, ולא ברורה לי המשמעות האמיתית של ממצא זה, האם זה טוב או רע? אנו יודעים כי ילודים בריאים במועד, שאינם זקוקים להחייאה, מגיעים לרוויון חמצן בדם מעל ל-90% כעבור כ-11 דקות לאחר הלידה בממוצע. לכן, העובדה שבגיל 3 דקות ריוויון החמצן בפגים קטנים היא נמוכה אינה מטרידה אותי ביותר.