ביסוס הזנה אנטרלית הוא מטרה חשובה בטיפול בתינוקות, שנולדו במשקל מאוד נמוך. בתינוקות אלה, מתן של 50 mL/kg ומעלה של חלב אם במהלך האשפוז היה קשור עם זמן קצר יותר עד הזנה אנטרלית מלאה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע האם פרופורציות גדולות יותר (50% ומעלה) של חלב אם עם התקדמות ההזנה קשורים עם זמן קצר יותר עד הזנה אנטרלית מלאה ושיפור בסבילות להזנה.
במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי השתתפו תינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (n=127), שחולקו לקבוצות צריכת חלב אם במידה נמוכה (מתחת ל-50%, n=34) וגבוהה (50% ומעלה, n=93) בהתאם לפרופורציית חלב אם מתוך ההזנה האנטרלית בזמן ההזנה המתקדמת. משתני המחקר העיקריים היו גילאים בהם הושגו כמויות הזנה אנטרלית של 100 ו-150 mL/kg ליום.
קבוצת צריכת חלב אם בכמות גבוהה הגיעה ל-100 mL/kg ליום של הזנה אנטרלית, 4.5 ימים לפני קבוצת צריכת חלב אם בכמות נמוכה. קבוצת צריכת חלב אם בכמות גבוהה הגיעה ל-150 mL/kg ליום של הזנה אנטרלית 5 ימים לפני קבוצת צריכת חלב אם בכמות נמוכה. לאחר תקנון לגיל היריון, מין ו-RDS (respiratory distress syndrome), זמן עד הגעה ל-100 ו-150 mL/kg ביום של הזנה אנטרלית היו קצרים יותר משמעותית בתינוקות בקבוצות צריכת חלב אם בכמות גבוהה. לתינוקות בקבוצות צריכת חלב אם בכמות גבוהה היה מספר גדול יותר של יציאות ביום, כאשר אינדיקטורים אחרים של סבילות להזנה לא היו מובהקים סטטיסטית.
לסיכום, בתינוקות ששוקלים 1250 גרם ומטה, הזנה אנטרלית, שמכילה לפחות 50% חלב אם, הייתה קשורה עם פחות ימים עד הגעה להזנה אנטרלית מלאה.
PEDIATRICS Vol. 121 No. 6 June 2008, pp. e1528-e1533
הערות עורך:
המתודולוגיה של המחקר הזה אינה ברורה לי די הצורך, אך זהו שוב מחקר המוצא יתרון בחלב אם לעומת ההזנה בפורמולה של פגים. מחקר, זה אף תומך בהזנה חלקית של חלב אם, ולא רק בהזנה מלאה.