מטרות המחקר הנוכחי היו לבדוק את השינויים במחזורי הדם הסיסטמיים והמוחיים הלא בשלים במהלך אירועים שגרתיים של טיפול קריטי בפגים ולזהות גורמים קליניים הקשורים עם שינויי חימצון-המודינאמיים גדולים יותר במהלך אירועים אלו.
במחקר השתתפו 82 תינוקות, ששקלו מתחת ל-1500 גרם בלידה ונזקקו לטיפול אינטנסיבי ולניטור לחץ דם מתמשך בעזרת קתטר בעורק הטבור. כמו כן בוצע רישום ממושך של שינויים המודינאמיים ושינויי חמצון בזרימת הדם הסיסטמית והמוחית.
החוקרים בדקו 6 סוגים שונים של אירועים במהלך תקופות של 10 דקות : 1. תקופות בסיס שקטות, 2. מניפולציה מינורית, 3. החלפת טיטול, 4. שאיבת צינור ההנשמה, 5. סידור מחדש של צינור ההנשמה, 6. אירועים מורכבים. כל אירוע הותאם לנקודת ההתחלה, שקדמה לו.
החוקרים בדקו את האפקט של גורמים קליניים ספציפיים ואי תקינות של אולטרה-סאונד מוחי על שינויי חימצון המודינאמיים סיסטמיים ומוחיים, שהיו קשורים עם סוגי האירועים השונים.
במחקר נמצאה עדות להבדלים משמעותיים בהמודינאמיקה ובחימצון בין האירועים השונים. שיעור שינויים סירקולטורים אלה היה הכי גדול במהלך סידור מחדש של צינור ההנשמה ובמהלך אירועי טיפול מורכבים. גיל היריון נמוך יותר, חומרת מחלה קשה יותר, כוריואמניוניטיס, ציוני אפגר נמוכים וצורך בחומרים יונוטרופיים (לחיזוק התכווצות הלב) היו קשורים עם שינויים סירקולטורים בשיעור נמוך יותר משמעותית. שינויים המודינאמיים מוחיים היו קשורים עם אי תקינות באולטרה-סאונד של רקמת המוח.
לסיכום, פרוצדורות טיפול שגרתיות בפגים חולים קשה קשורות עם תנודות גדולות בזרימת הדם, שלא מוערכות מספיק מבחינה קלינית ולא מאובחנות מספיק על ידי אמצעי הניטור הנוכחי. תוצאות המחקר הנוכחי מדגישות את החשיבות של ניטור המודינאמי מוחי מתמשך בפגים חולים קשה.
PEDIATRICS Vol. 122 No. 5 November 2008, pp. e1006-e1013 –
הערות עורך:
מחקר זה שב ומדגיש את חשיבות הטיפול הראשוני בפג והשינויים בזרימה המוחית הנגרמים עקב פעולות שאנו עושים, ומאחר ואנו יודעים כי שינויים בזרימה המוחית יכולים לגרום לדימומים תוך-מוחיים.