מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות נוהלי טיפול ותוצאות של תינוקות, שנולדו בין השבועות 23 ו-25 של ההיריון בשנת 1995 באיים הבריטים ובין השניים 1997-1998 בצרפת.
החוקרים בדקו שני קוהורטים המבוססים על האוכלוסייה באיים הבריטים (1892 לידות) ובצרפת (456 לידות), קוהורטים אלה הגיעו ממחקרי EPICure ו-EPIPAGE. שיעור המעקב היה 90% לאחר 30 חודש ו-86% לאחר שנתיים. בשנים 5-6, מחקר EPICure העריך תפקוד קוגניטיבי של 64% מהילדים ללא נכות קשה ומחקר EPIPAGE העריך אותה משתנה ב-57% מהילדים.
שיעור תמותת תינוקות, שנולדו חיים, היה נמוך יותר במחקר EPICure (25%) בהשוואה למחקר EPIPAGE (34%) לפני האשפוז ל-NICU , אך גבוה יותר ב-NICU (49% בהשוואה ל-29% בהתאמה).
הסיכון לסבול מנגעים מוחיים קשים היה 24% בקרב תינוקות, שאושפזו ב-NICU בשני המחקרים, 41% במחקר EPICure לעומת 67% במחקר EPIPAGE בתינוקות שמתו לאחר שהטיפול בהם הופסק ב-NICU ו-17% לעומת 11% בתינוקות, ששוחררו מבית החולים.
הסיכון לשיתוק מוחין בגיל 24-30 חודש היה 20% במחקר EPICure ו-16% במחקר EPIPAGE , בעוד שהסיכון לניקוד קוגניטיבי כולל של מתחת ל-70 לאחר 5-6 שנים היה 10% לעומת 14% בהתאמה.
לסיכום, למרות ההבדלים הברורים במגבלות הטיפול האינטנסיבי, תוצאות התינוקות, שנולדו בשבועות 23-25 של ההיריון במחקרי EPICure ו-EPIPAGE לא היו שונים משמעותית.
PEDIATRICS Vol. 122 No. 5 November 2008, pp. e1014-e1021 –
הערות עורך:
מחקר מעניין זה, שהשווה את התוצאות הטיפוליות בפגים קטנים מאד (שבוע 23-25 להריון) בשתי ארצות שכנות אך עם זאת שונות מהותית בגישתן הראה שלמרות השינויים במידת הטיפול האינטנסיבי (הנמרץ) השונה בשתי המדינות הללו הרי שהתוצאות בקבוצת הגיל הזאת דומות למדי. דבר זה מעיד כי עדיין הביולוגיה הבסיסית של המצב קובעת את התוצאות ויכולתנו להשפיע עליה מוגבלת במידת מה.