מחקרים, שכללו מבוגרים וילדים, שטופלו ביחידות לטיפול נמרץ, מצביעים על כך שטיפול באינסולין ושליטה בסוכר עשויים להשפיע על הישרדות. היפרגליקמיה בתינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד קשורה גם היא עם תחלואה ותמותה.
מטרת המחקר המבוקר ואקראי הנוכחי הייתה לקבוע האם טיפול מוקדם באינסולין מפחית היפרגליקמיה ומשפיע על תוצאות בתינוקות אלה.
במחקר הנוכחי השתתפו 195 תינוקות שקיבלו עירוי מתמשך של אינסולין במינון של 0.05 יחידות לקילו בשעה עם 20% דקסטרוז ו-194 תינוקות שקיבלו טיפול סטנדרטי בימים 1-7. יעילות השליטה ברמת הסוכר הוערכה על ידי ניטור סוכר מתמשך. משתנה המחקר העיקרי היה תמותה בתאריך הלידה הצפוי. המחקר הופסק מוקדם בשל דאגות בנוגע לחוסר הצלחה בנוגע למשתנה המחקר העיקרי ונזק פוטנציאלי.
תינוקות, שקיבלו טיפול מוקדם באינסולין היו בעלי רמות סוכר ממוצעות נמוכות יותר (6.2±1.4 לעומת . 6.7±2.2 mmol לליטר [112±25 לעומת 121±40 mg לדציליטר], P=0.007) בהשוואה לקבוצת הביקורת. מספר קטן יותר של תינוקות בקבוצת הטיפול המוקדם באינסולין סבלו מהיפרגליקמיה למשך יותר מ-10% בשבוע הראשון לחייהם (21% לעומת 33%, P=0.008).
קבוצת הטיפול המוקדם באינסולין קיבלה יותר עירוי של פחמימות (51±13 לעומת 43±10 kcal פר קילו ביום, P<0.001) ואיבדה פחות משקל בשבוע הראשון (ניקוד סטיית תקן עבור השינוי במשקל, –0.55±0.52 לעומת –0.70±0.47, P=0.006) בהשוואה לקבוצת הביקורת. יותר תינוקות בקבוצת הטיפול המוקדם באינסולין חוו אפיזודות של היפוגליקמיה (הוגדרה כרמת סוכר מתחת ל-47 mg למשך מעל לשעה) (29% בקבוצת הטיפול המוקדם באינסולין בהשוואה ל-17% בקבוצת הביקורת, P=0.005) והעלייה בהיפוגליקמיה הייתה משמעותית בתינוקות, שנולדו במשקלי לידה של יותר מקילו.
באנליזות ITT (intention-to-treat) לא הופיעו הבדלים עבור משתנה המחקר העיקרי (תמותה בתאריך הלידה הצפוי) ומשתנה המחקר המשני (תחלואה). באנליזת ITT, תמותה לאחר 28 יום הייתה גבוהה יותר בקבוצת הטיפול המוקדם באינסולין בהשוואה לקבוצת הביקורת (P=0.04).
לסיכום, לטיפול מוקדם באינסולין יש יתרון קליני קטן בתינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד. הטיפול מפחית היפרגליקמיה, אך מעלה את הסיכון להיפוגליקמיה.
הערות עורך:
מחקר זה כמעט וסתם את הגולל על נסיון טיפול באינסולין עם ריכוזי סוכר גבוהים הרבה יותר בפגים קטנים. לצערנו, אין בטיפול זה יתרון טיפולי ואולם קיים בו סיכון לפיתוח היפוגליקמיה עם כל המשתמע מכך.