פרכוס המופיע ברעלת היריון נחשב גורם סיכון חזק להתפתחות אפילפסיה בצאצא, אך לא ברור האם הסיכון מוחל גם על המצב הקודם להופעת הפרכוס – רעלת היריון.
החוקרים ביצעו מחקר, שכלל 1,537,860 לידות של תינוק יחיד בדנמרק (1978-2004). מידע על רעלת היריון (קל, קשה ולא מוגדר), פרכוס הקשור לרעלת היריון ואפילפסיה נלקחו מרישום הנתונים של בית חולים דני לאומי. מידע על גיל ההיריון, משקל לידה וציון אפגר נלקח מרישום רפואי של נתוני לידה. החוקרים השתמשו במודל COX להערכת IRR (incidence rate ratio) של אפילפסיה עבור ילדים, שהיו חשופים לרעלת היריון או לפרכוס הקשור לרעלת היריון בחיים הפרה-נטליים.
במחקר זוהו 45,288 (2.9%) ילדים, שהיו חשופים לרעלת היריון (34,823 היו חשופים לרעלת היריון קלה, 7043 לרעלת היריון קשה ו-3422 לרעלת היריון בלתי מוגדרת) ו-654 (0.04%) ילדים, שהיו חשופים לפרכוסים הקשורים לרעלת היריון במהלך החיים הפרה-נטליים. בנוסף, זוהו 20,260 מטופלים, שאובחנו כסובלים מאפילפסיה במהלך 27 שנות המעקב של המחקר.
חשיפה פרה-נטלית לרעלת היריון הייתה קשורה עם עלייה בסיכון לסבול מאפילפסיה בקרב ילדים, שנולדו בגיל היריון של 37 שבועות ואחריו. ה-IRR עבור רעלת היריון קלה היה 1.16 בקרב ילדים, שנולדו במועד ו-1.68 עבור ילדים שנולדו לאחר המועד. ה-IRR עבור רעלת היריון קשה היו 1.41 בקרב ילדים, שנולדו במועד ו-2.57 בקרב ילדים שנולדו לאחר המועד. לא נמצאו קשרים בין רעלת היריון ואפילפסיה בקרב פגים. פרכוס הקשור לרעלת היריון נמצא קשור עם אפילפסיה עם IRR של 1.29 עבור ילדים, שנולדו במועד ו-5.03 עבור ילדים שנולדו לאחר המועד.
לסיכום, חשיפה פרה-נטלית לרעלת היריון ולפרכוס הקשור לרעלת היריון היו קשורים עם עלייה בסיכון להתפתחות אפילפסיה בילדים, שנולדו לאחר שבוע 37 של ההיריון.
PEDIATRICS Vol. 122 No. 5 November 2008, pp. 1072-1078
הערות עורך:
נראה לי שיש להוסיף למידע הניתן ליולדת הלוקה ברעלת הריון גם את העובדה שזה מעלה את הסיכון לצאצא ללקות באפילפסיה. איני בטוח אם הלקות ברעלת הריון קשורה בפרדיספוזיציה גנטית ולכן הקשר עם השכיחות המוגברת לאפילפסיה בצאצא או שקיים מנגנון אחר.