מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך טרנדים זמניים של תשניק לידה (birth asphyxia) בקנדה ולקבוע האם השינויים אמיתיים או משניים לשינויים בקידוד האבחנות.
החוקרים השתמשו במאגר הנתונים CIHI (Canadian Institute for Health Information Discharge) כדי לחקור את ההיארעות הלאומית של תשניק לידה. קודי האבחנות ששימשו את החוקרים היו קודים של סיווג בין לאומי של מחלות. בנוסף, נעשה שימוש במידע ממאגר הנתונים הפרי-נטלי Nova Scotia Atlee. במאגר נתונים זה, מקרה של תשניק בלידה הוגדר כלידת חי עם ניקוד אפגר לאחר 5 דקות של 3 ומטה, מצב לאחר לידה שהצריך החייאה עם מסכה למשך 3 דקות ויותר ו/או הנשמה מלאכותית או פרכוסים לאחר תשניק הלידה.
בין השנים 1991 ו-2005, ההיארעות של תשניק לידה ירדה משמעותית מ-43.8 ל-2.4 מקרים פר 1000 לידות חי. קצב הירידה היה הכי גבוה בין השנים 1991 ו-1998, כאשר בתקופה זו פורסמו קריטריונים קנדיים ובין לאומיים נוקשים לאבחון תשניק לידה. לצורך ההשוואה, שיעורים לאומיים של אבחנות נלוות ושיעורי תשניק לידה על פי ההגדרה של Nova Scotia, שנעו בין 8.8 ל-14.3 מקרים פר 1000 לידות חי, לא הדגימו עדת לירידה במהלך תקופת המחקר.
לסיכום, השוואות של טרנדים לאומיים באבחנות תשניק הלידה וטרנדים במצבים המלווים תשניק לידה מציעים שהירידה הדרמטית באבחון תשניק לידה הינה ארטיפקט של שינויים בשימוש בקידוד סיווג מחלות בין לאומי הקשור לפרסום הגדרות אבחון נוקשות יותר של תשניק לידה. החוקרים מסכמים ואומרים כי קודי האבחנות אינם יעילים עבור מעקב אחר תשניק לידה.
PEDIATRICS Vol. 123 No. 4 April 2009, pp. e668-e672 –
הערות עורך:
באנגלית שם המאמר נשמע הרבה יותר טוב: fact or artifact?. ובכן, החוקרים "גילו את אמריקה" או את קנדה במקרה הזה. הרי ישנה החמרה בשנים האחרונות של אבחנת אספיקציה בלידה (תשניק בעברית) בשנים האחרונות. לדאבוני הסיבה היא מאחר והקריטריונים הוחמרו, ולא בשל השיפור בטיפול (שגם הוא תרם לשיפור זה אך לא מספיק). זאת מאחר ו"חרב" התביעות מתהפכת מעל לראשי המיילדים. הנה ההוכחה כי "ניהול הסיכונים" גרם לשיפור דרמטי ברפואה!