ממחקר חדש, שפורסם בגיליון מארס של PEDIATRICS, עולה כי ניתן לנבא את הסיכון לפתח רטינפותיה של הפגות המסכנת את הראייה תוך שימוש בגיל היריון ו/או במשקל התינוק. כל התינוקות מתחת לסף עוברים בדיקות עיניים סדרתיות במטרה לזהות את אלה שייהנו מטיפול (כ-10% מהתינוקות).
השערת החוקרים הייתה שעלייה במשקל לאחר הלידה יכולה לעזור לזהות מוקדם יותר ילדים הנמצאים בסיכון לפתח רטינופתיה של הפגות המסכנת את הראייה.
שקילות שבועיות מהלידה ועד לשבוע 36 לאחר תאריך וסת אחרון הוכנסו למערכת מעקב, שהתריעה כשקצב העלייה במשקל ירד לרמה מסוימת. במחקר הנוכחי 354 ילדים עברו בדיקות סקר ו/או טופלו בשל רטינופתיה של הפגות בין השנים 2004-2007. ילד אחד הוצא מהאנליזה בשל עלייה לא פיזיולוגית במשקל כתוצאה מהידרוצפלוס.
עבור 127 (36%) תינוקות לא הייתה התרעה על עלייה לא תקינה במשקל. עבור 40% הופיעה התרעה בסיכון נמוך כ- 32 שבועות לאחר תאריך וסת אחרון. אף אחד מילדים אלה לא פיתח רטינופתיה של הפגות שהצריכה טיפול. מתוך שאר 24% הילדים, שקיבלו התרעה בסיכון נמוך או גבוה לפני סוף 32 שבועות מווסת אחרונה, 41% פיתחו רטינופתיה פרוליפרטיבית של הפגות ו-29% טופלו בשל מחלה שסיכנה את הראייה. הזמן החציוני מהופעת ההתרעה ועד למתן הטיפול היה 9 שבועות.
לסיכום, אלגוריתם לזיהוי רטינופתיה ניאונטלית של הפגות מאבחן מוקדם 100% מהתינוקות, שיפתחו רטינופתיה של הפגות וזקוקים לטיפול. בנוסף, האלגוריתם מנבא נכון את מרבית התינוקות שלא צריכים טיפול. הערכה פוסט-נטלית זו חוסכת בדיקות עיניים יקרות (75% מהתינוקות). בנוסף, אבחון מוקדם של ילדים הנמצאים בסיכון יוביל להתחלת התערבויות וייתכן אף למניעת רטינופתיה של הפגות המסכנת את הראייה.
PEDIATRICS Vol. 123 No. 4 April 2009, pp. e638-e645 –
הערות עורך:
עם כל הכבוד לכותבי המאמר הנ"ל, לא נראה לי שמישהו ייקח בשלב זה את הסיכון ולא יבדוק עיניים לפגים בחשד לרטינופתיה על סמך העובדה שעלו בצורה תקינה במשקל במהלך אישפוזם. אנו הראנו כבר כי עלייה מופרזת במשקל קשורה לסיכון ללקות ב-NEC בקרב הפגים. לכן, יתכן כי העלייה המופרזת במשקל אינה קשורה ישירות לסיכון ללקות ב-ROP אלא קשורה למצבים אחרים היכולים לעלות את הסיכון של ROP.