משך וחומרת לחץ דם סיסטמי נמוך נקשרו בעבר לשינוי ההתפתחות הנוירולוגית. מחזור הדם המוחי הינו פסיבי מבחינת לחץ (pressure-passive) בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך, סבלו מלחץ דם סיסטמי נמוך מוקדם בחייהם וקיבלו תמיכה קרדיווסקולארית.
הטיפול בלחץ דם סיסטמי נמוך מוקדם שנוי במחלוקת מאחר ומחקרים רטרוספקטיביים מצאו שהוא קשור עם תחלואה קצרת וארוכת טווח. יש לציין שלא קיים מידע פרוספקטיבי על תמיכה קרדיווסקולארית כטיפול בלחץ דם נמוך ועל תחלואה הנלוות למצב.
מטרת המחקר הפרוספקטיבי הנוכחי הייתה להעריך את האפקט של תמיכה ווזו-פרסורית/יונוטרופית כטיפול בלחץ דם סיסטמי נמוך על התפתחות נוירולוגית.
תינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך וסבלו מלחץ דם סיסטמי נמוך מוקדם (ביממה הראשונה לחייהם, קבוצת המחקר), חולקו רנדומאלית לקבל דופמין (2.5–10 µg/kg בדקה) או אפינפרין (0.125–0.5 µg/kg בדקה) במינונים הולכים וגדלים עד שערך המטרה של לחץ הדם הושג (תת קבוצה הנקראת קבוצת הטיפול המוצלח). מטופלים יציבים המודינאמית, שלא קיבלו תמיכה קרדיווסקולארית, היוו את קבוצת הביקורת.
משתני המחקר כללו בדיקות אולטרה-סאונד מוחיות סדרתיות, שבוצעו למשך 40 שבועות, הערכה נוירולוגית מובנית (בוצעה כל 3 חודשים) ובדיקת התפתחות נוירולוגית שבוצעה בגיל שנתיים-3.
130 מטופלים נכללו במחקר (60 בקבוצת המחקר, 38 בקבוצת הטיפול המוצלח, 70 בקבוצת הביקורת). בהשוואה לקבוצת הביקורת, למטופלים בקבוצת המחקר היה משקל לידה, גיל היריון בלידה וניקוד אפגר לאחר 5 דקות נמוכים יותר, שיעורים גבוהים יותר של קריעה מוקדמת של הקרומים, צורך גדול יותר בהחייאת לב-ריאה בלידה וחולי שהופיע זמן קצר יותר לאחר הלידה. מטופלים בקבוצת המחקר היו בעלי רמות גבוהות יותר משמעותית של טרופונין I בלידה.
ממצאי בדיקת אולטרה-סאונד ראשונית של המוח לא היו שונים בין הקבוצות, אך ממצאי הבדיקה הסופית חשפו שיעורים גבוהים יותר של דימום קשה סביב חדרי המוח בקבוצת המחקר ושיעורים גבוהים יותר של תוצאות אולטרה-סאונד מוח תקינות בקבוצת הביקורת.
אנליזת רבת משתנים לא הדגימה קשר בין בדיקת האולטרה-סאונד הסופית ובין שימוש בווזו-פרסורים/יונוטרופים. 16 תינוקות מתו והחוקרים עקבו אחר 103 תינוקות (שיעור הישרדות 90%). במחקר לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת שיעורי מצב נוירולוגי לא תקין, איחור התפתחותי או שילוב תוצאות בלתי רצויות (תמותה, שיתוק מוין או איחור התפתחות נוירולוגי קשה).
לסיכום, נראה כי בטוח לעשות שימוש זהיר בתמיכה קרדיווסקולארית במטרה לטפל בלחץ דם סיסטמי נמוך בתינוקות, שנולדו במשקל לידה נמוך. החוקרים קוראים לביצוע מחקרים, שיבדקו האם העלאת לחץ הדם הסיסטמי לטווח התקין תשפר את תוצאות התינוקות.
PEDIATRICS Vol. 123 No. 5 May 2009, pp. 1369-1376
הערות העורך:
עדיין לא ברור לגמרי מהו טווח המטרה של לחץ הדם אותו אנו רוצים להשיג בפגים הקטנים. האם בכך שאנו מטפלים בחומרים ווזואקטיביים בלחץ דם זה אנו חושפים את הפגים הללו לדימומים תוך- מוחיים?