מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את ההשפעה של דלקת תוך רחמית ממקור אימהי (כוריואמניוניטיס) ועוברי (ווסקוליטיס של חבל הטבור) ושל אלח דם ביילוד על התפתחות מחלת ריאות כרונית ניאונטלית בפגים.
המחקר הנוכחי התרחש בבית החולים בסידני, אוסטרליה וכלל את כל התינוקות, שנולדו לפני שבוע 30 של ההיריון, אושפזו ליחידה לטיפול נמרץ של היילוד ושרדו עד גיל היריון מתוקן של 36 שבועות בין השנים 1992-2004. תינוקות, שסבלו ממומים מולדים משמעותיים ואלה ללא בדיקה של השלייה לא נכללו במחקר.
מידע טרום וסביב הלידה נאסף ממאגרי הנתונים של בית החולים והיה בקורולציה עם מאגר נתונים ניאונטלי מרכזי בלתי תלוי ועם דו"חות מעבדה דיאגנוסטיים. אלח דם ביילוד סווג ל-3 קבוצות בהתאם לבידודי תרביות דם : סטפילוקוק קואגולז שלילי, חיידק אחר וזני קנדידה.
במחקר השתתפו 798 תינוקות, כאשר ל-761 מהם (95.4%) הייתה בדיקה זמינה של השליה. גיל ההיריון הממוצע בלידה היה 27.4 ± 1.5 שבועות. טיפול בסטרואידים לפני הלידה ניתן ל-94.4% מהאימהות.
אנליזת רגרסיה הדגימה שכוריואמניוניטיס עם ווסקוליטיס של חבל הטבור ועלייה בגיל ההיריון בעת הלידה היו קשורים עם ירידה בסיכויים לפתח מחלת ריאות כרונית. בנוסף, כוריואמניוניטיס ללא ווסקוליטיס של חבל הטבור הדגימה טרנד לכיוון סיכויים נמוכים יותר לפתח מחלת ריאות כרונית. משקל לידה מתחת לאחוזון 3 ואלח דם ביילוד היו קשורים עם עלייה בסיכויים לפתח מחלת ריאות כרונית.
לסיכום, תגובה דלקתית עוברית מגנה מפני מחלת ריאות כרונית. אלח דם ביילוד קשור בצורה חזקה עם מחלת ריאות כרונית, כאשר לפתוגן המזהם יש חשיבות. לזיהום בסטפילוקוק קואגולז שלילי יש סיכון לפתח מחלת ריאות כרונית הדומה לזה של חיידקים אחרים. לקנדידה, לעומת זאת, יש את הסיכון הגדול ביותר לפתח מחלת ריאות כרונית.
PEDIATRICS Vol. 123 No. 5 May 2009, pp. 1314-1319
הערות עורך:
מחקר מעניין זה חושף עוד נדבך מהקשר בין זיהום טרום לידתי להתפתחות BPD בפג. ממצא מעניין כאן הוא כי התגובה החיסונית של העובר משפיעה גם היא על הסיכוי לפתח BPD מאוחר יותר. ממצא חשוב נוסף הוא כי לזיהום ב-CONS אותה משמעות פרוגנוסטית כמו לזיהום אחר. כלומר, גם זיהום זה הינו משמעותי ואין לזלזל בו.