מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך היעילות של טיפול מניעתי מוקדם ב- milrinone בהשוואה לפלצבו במטרה למנוע זרימת דם סיסטמית נמוכה בפגים בסיכון גבוה.
במחקר הרנדומאלי הנוכחי, milrinone ניתן במנת העמסה של 0.75 μg/kg/min למשך 3 שעות כאשר לאחר מכן ניתנה מנת אחזקה של 0.2 μg/kg/min עד 18 שעות לאחר הלידה. התינוקות, שהשתתפו במחקר, נולדו לפני שבוע 30 של ההיריון וגילם היה מתחת ל-6 שעות. התינוקות נוטרו באמצעות בדיקות אקו סדרתיות, אולטרה-סאונד של הראש ומדידת פולשנית ממושכת של לחץ הדם.
משתנה המחקר העיקרי היה שמירה על זרימה בווריד הנבוב העליון (SVC) של 45 mL/kg/min ומעלה במהלך 24 השעות הראשונות לחיים. קריטריון ההוצאה מהמחקר היה לחץ דם נמוך, שלא הגיב לנפח או לתרופות אינוטרופיות.
במחקר השתתפו 9 תינוקות. לא נמצא הבדל משמעותי בזרימה בווריד הנבוב התחתון, בתפוקת חדר ימין ובלחץ הדם במהלך ה-24 שעות הראשונות לחיים. כמו כן, לא נמצא הבדל בשיעורי הדימום סביב ובתוך חדרי המוח והתמותה. קצב הלב היה גבוה יותר וכיווץ וסגירת הדוקטוס היו איטיים יותר בתינוקות, שקיבלו milrinone.
לסיכום, milrinone לא מנע זרימת דם סיסטמית נמוכה ב-24 השעות הראשונות לחיים בתינוקות, שנולדו בגיל היריון מאוד מוקדם. במחקר לא היו תופעות לוואי שהיה ניתן ליחסן ל- milrinone. השימוש בטיפול מניעתי עם מודל "הצלה" מאפשר השוואה של תרופה אינוטרופית מול פלצבו בקבוצת תינוקות זו הנמצאת בסיכון גבוה.
הערות עורך:
לסיכום ניתן לומר, כי בקבוצת חולים קטנה זו לא נמצא יתרון לשימוש במילרינון ע"פ השימוש המקובל ויש צורך להמשיך ולחקור את השפעות התרופה הזו באוכלוסיית הפגים.