השפעת צריכת השומנים על הקשירה של בילירובין לאלבומין כתלות בגיל ההיריון אינה ברורה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את האפקט של עליה הדרגתית בצריכת שומנים מ-1.5 ל-3 גרם לקילו ביום על משתני קשירת בילירובין לאלבומין כתפקוד של גיל ההיריון בפגים הסובלים מהיפר-בילירובינמיה לא ישירה.
החוקרים ביצעו הערכה פרוספקטיבית של תינוקות, שנולדו בשבוע 24-33 של ההיריון וקיבלו שומנים (20% Intralipid במנות של 1.5, 2, 2.5 ו-3 גרם לקילו ביום במשך 4 ימים רצופים). דגימות דם נלקחו פעמיים ביום במרווח של 8 שעות לפחות מכל צריכת שומנים במטרה למדוד רמת בילירובין כולל וחופשי. רמת בילירובין חופשי הגבוהה ביותר בכל צריכת שומנים תוך ורידית, רמת בילירובין כולל בסרום ורמת אלבומין שימשו לחישוב קבוע קשירת בילירובין לאלבומין או אפיניות הקשירה.
החוקרים בדקו 62 תינוקות (נולדו בממוצע בשבוע 28 של ההיריון) במהלך 10 הימים הראשונים לחייהם. התינוקות לא סבלו מאלח דם המוכח בתרבית, לא היו בעלי רמות טריגליצרידים מעל ל-2.05 mmol/L ולא קיבלו סטרואידים.
התינוקות סווגו לקבוצות על פי אינטרוולים של שבועיים בשבוע ההיריון בו נולדו. השכיחות המצטברת של ריכוז גבוה של בילירובין חופשי (אחוזון 90 ומעלה או בילירובין חופשי של 32 nmol/L ומעלה) כתפקוד של צריכת שומנים הייתה קשורה לגיל ההיריון ושונה משמעותית בין קבוצות גיל ההיריון.
תוצאות המחקר מדגימות ירידה משמעותית באפיניות הקשירה ועלייה בריכוז בילירובין חופשי עם צריכת שומנים גבוהה יותר עבור תינוקות, שנולדו בשבוע 28 ומטה של ההיריון, אך לא עבור אלה שנולדו אחרי שבוע 28.
לסיכום, צריכת שומנים תוך ורידית עשויה להיות קשורה עם ירידה משמעותית באפיניות הקשירה של בילירובין לאלבומין ועם עליה בו זמנית בריכוז בילירובין חופשי בפגים. צריכת שומנים שבה קורים שינויים אלה תלויה בגיל ההיריון בו נולדו הפגים.
PEDIATRICS Vol. 124 No. 1 July 2009, pp. 211-217 –
הערות עורך:
לפי מחקר זה יש להיות ערים לעובדה כי מתן שומנים תוך ורידי בעיקר בתינוקות הקטנים עלול להעלות את רמות הבילירובין הבלתי ישיר ובכך לסכן את הפגים.