מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע ריווי חמצן אזורי ברקמת המוח ואחוז מיצוי החמצן ברקמה בפגים בעלי עדות בבדיקת אולטרה סאונד להיפראקוגניות סביב חדרי המוח. השערת החוקרים הייתה שכתוצאה מירידה בזילוח הדם למוח, ריווי החמצן אזורי ברקמת המוח יהיה נמוך יותר ואחוז מיצוי החמצן על ידי רקמת המוח יהיה גבוה יותר במהלך הימים הראשונים לאחר הלידה.
במחקר הפרוספקטיבי התצפיתי הנוכחי השתתפו 49 פגים (גיל היריון חציוני – 30.1 שבועות [טווח בין 26ל-31.8 שבועות], משקל לידה חציוני 1220 גרם [טווח בין 615-2250 גרם]). החוקרים הגדירו היפראקוגניות סביב חדרי המוח בבדיקת אולטרה סאונד כצפיפות, שנשארה מעל לשבוע. ריווי חמצן אזורי ברמת המוח נמדדה בימים 1-5, 8 ו-15 לאחר הלידה. אחוז מיצוי החמצן על ידי רקמת המוח חושבה כהפרש שבין ריווי חמצן בעורק טרנס-עורי וריווי חמצן אזורי ברקמת המוח לחלק בריווי חמצן בעורק טרנס-עורי.
עדות בבדיקת אולטרה סאונד להיפראקוגניות סביב חדרי המוח נמצאה ב-25 מבין 49 הפגים. במהלך השבוע הראשון לחיים לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת ריווי החמצן ברקמת המוח ואחוז מיצוי החמצן. ביום ה-15 לאחר הלידה, ריווי החמצן ברקמת המוח היה נמוך יותר בפגים עם היפראקוגניות סביב חדרי המוח בבדיקת אולטרה סאונד (66%) בהשוואה לתינוקות ללא עדות לצפיפויות זמניות אלה (76%, P = .003).
אחוז מיצוי החמצן על ידי רקמת המוח בתינוקות עם היפראקוגניות סביב חדרי המוח (0.30) היה גבוה יותר בהשוואה לאחוז מיצוי החמצן בתינוקות ללא צפיפויות אלה (0.20, P < .001). יש לציין, כי לא ניתן היה להסביר הבדלים אלה על ידי ערפלנים.
לסיכום, עדות להיפראקוגניות סביב חדרי המוח שאינה חולפת עשויה להיות קשורה עם עלייה בדרישת החמצן המוחית לאחר השבוע הראשון לחיים, ממצא העומד בניגוד להשערת החוקרים. חימצון מוחי עשוי להיות מעורב בהתאוששות של הנזק לחומר הלבן במוח סביב הלידה.
PEDIATRICS Vol. 124 No. 1 July 2009, pp. 294-301
הערות עורך:
עדיין לא ברורה המשמעות ממצא של היפר אקוגניות סביב חדרי המח כפי שנצפה באולטרא-סאונד. בעבר נטו לשייך ממצא זה להתפתחות PVL בעתיד, איני בטוח שאכן הדבר כך. הממצא המפליא הוא שלמחצית הפגים במחקר הופיע הממצא הזה באולטרא סאונד, הממצא הזה נראה לי מעט מוגזם.