מאת ד"ר עמית עקירוב
יעד חמצון נמוך של 85-89%, בהשוואה ליעד גבוה יותר של 91-95% לא הביא לירידה מובהקת במדד משולב של רטינופתיה חמורה או תמותה, אך לווה בעליה בשיעורי התמותה וירידה משמעותית בשיעורי רטינופתיה חמורה בקרב השורדים.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים מצאו כי היארעות רטינופתיה נמוכה יותר בפגים עם חשיפה לרמות חמצון נמוכות יותר, בהשוואה לאלו שנחשפו לרמות חמצון גבוהות. עם זאת, לא-ברור מהו טווח ריוויון החמצן בדם האופטימאלי לצמצום הסיכון לרטינופתיה, ללא עלייה בשיעור הסיבוכים.
החוקרים ערכו מחקר אקראי עם השוואת יעדי ריוויון חמצן בדם של 85-89% עם יעד של 91-95%. מדגם המחקר כלל 1316 תינוקות שנולדו לאחר היריון בן 24 שבועות עד 27 שבועות ושישה ימים. היעד העיקרי היה מדד משולב של רטינופתיה חמורה של פגות (שהוגדרה בנוכחות רטינופתיה, צורך בהתערבות אופתלמולוגית כירורגית, או טיפול ב-Bevacizumab), תמותה טרם השחרור מבית החולים, או שני אלו. כל המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) או אינטובציה עם מתן סורפקטנט.
החוקרים מדווחים כי לא תועד הבדל משמעותי בשיעורי רטינופתיה של פגות או תמותה בין שתי הקבוצות (28.3% לעומת 32.1%,בהתאמה; סיכון יחסי עם ריוויון חמצן נמוך יותר של 0.90, p=0.21). תמותה טרם השחרור מבית החולים הייתה נפוצה יותר בקבוצת היעד הנמוך של ריוויון החמצן בדם (19.9% תינוקות לעומת 16.2% מהתינוקות; סיכון יחסי של 1.27, p=0.04), בעוד ששכיחות רטינופתיה חמורה בקרב השורדים הייתה נמוכה יותר בקבוצה זו (8.6% לעומת 17.9%; סיכון יחסי של 0.52, p<0.001). החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי סיבוכים אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יעד ריוויון חמצן נמוך יותר, של 85-89%, בהשוואה ליעד של 91-95%, לא לווה בירידה משמעותית בשיעורי רטינופתיה חמורה או תמותה, אך לווה בעליה בשיעורי התמותה וירידה ניכרת בשכיחות רטינופתיה של פגות בקרב השורדים. החוקרים מוסיפים כי העלייה בתמותה מהווה שיקול מרכזי, מאחר שכיום ממליצים יותר ויותר על יעד נמוך יותר של ריוויון חמצן בדם למניעת רטינופתיה של פגות.
N Engl J Med. 2010 May 16
הערות עורך:
למרות שחשבנו שאנו יודעים מהם רמות רוויון החמצן האופטימליות בפגים, נראה כי עדיין ארוכה הדרך...