מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics עולה כי מתן Penicillin G כטיפול מונע ל-GBS (Group B Streptococcus) הוביל לירידה בהיארעות הופעה מוקדמת של אלח דם. לא חל שינוי בהיארעות אלח-דם מוקדם עמיד לטיפול באמפיצילין (Ampicillin), אך זוהה קשר בין מקרים עמידים ובין חשיפה בתר-לידתית לאמפיצילין.
מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של חשיפה אימהית לטיפול אנטיביוטי על הופעה מוקדמת של אלח-דם במהלך תקופה של 18 שנים.
החוקרים ערכו חיפוש אחד כל המקרים של אלח-דם מוקדם, עם תרבית חיובית, ברשומות של אימהות ויילודים שנולדו בבית חולים בבוסטון בין השנים 1990-2007.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 335 מקרים של אלח-דם מוקדם, במהלך תקופות שהיו שונות במדיניות בית החולים באשר לטיפול אנטיביוטי מניעתי כנגד GBS: 1990-1992 (לא ניתן טיפול מניעתי); 1993-1996 (ניתן טיפול בהתאם לסיכון); ו-1997-2007 (ניתן טיפול בהתאם לבדיקות סקר). ההיארעות הכוללת של אלח דם מוקדם ירדה במהלך תקופות אלו (3.70 לעומת 2.23 לעומת 1.59 מקרים ל-1000 לידות-חי, p<0.0001). לא תועד שינוי בהיארעות זיהום בפתוגנים עמידים לאמפיצילין. עם זאת, חלק גדול יותר מהזיהומים נבעו מפתוגנים עמידים לאמפיצילין.
בקרב אימהות ליילודים עם זיהומים עמידים לאמפיצילין תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול באמפיצילין (p=0.001). הטיפול האנטיביוטי הכולל סביב הלידה היה נפוץ יותר במהלך תקופת המחקר, בעיקר בשל עליה בשימוש ב-Penicillin G ו-Clindamycin, ללא שינוי משמעותי בשימוש באמפיצילין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חלה ירידה בהיארעות אלח-דם מוקדם בהמשך להקפדה על מתן Penicillin G כטיפול מונע כנגד GBS. לא חל שינוי במהלך 18 שנים בהיארעות אלח-דם מוקדם עמיד לטיפול באמפיצילין. לאור זאת, הם ממליצים לרופאים להעדיף את הטיפול ב-Penicillin G כטיפול למניעת GBS.
PEDIATRICS Vol. 125 No. 5 May 2010, pp. e1031-e1038
הערות עורך:
מחקר זה שוב מוכיח כי אין שכיחות מוגברת של זיהומים עמידים לטיפול בפניצילין בשל המתן המונע ל-GBS. במאמר מוסגר ניתן לציין כי העמידות המתרחשת כתוצאה מן האנטיביוטיות הישנות (פניצילין וגנטמיצין) הינה פחותה מאשר זו המתפתחת בעקבות טיפול באנטיביוטיות חדשות.