ההנחיות הנוכחיות לטיפול אמפירי באלח-דם ביילודים הן הולמות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics . עם זאת, ישנה העדפה לטיפול המבוסס על Gentamicin על-פני טיפול המבוסס על Cefotaxime , בשל רגישות נמוכה יותר ל-Cefotaxime והצורך להימנע מהתפתחות עמידות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם פתוגנים האחראיים לבקטרמיה ביילודים רגישים למשטרי הטיפול האנטיביוטי המקובלים.
החוקרים אספו את כל הדיווחים אודות בקטרמיה ביילוד שהגיעו לידי Health Protection Agency באנגליה וויילס, בתקופה שבין ינואר 2006 ועד מרץ 2008. הם דירגו את הפתוגנים לפי שכיחות והרגישויות לטיפול האנטימיקרוביאלי המומלץ כטיפול אמפירי לאלח דם של היילוד.
נאספו 1516 דיווחים אודות בקטרמיה ביילודים מתחת לגיל 48 שעות (הופעה מוקדמת) ו-3482 דיווחים ביילודים בגילאי 2-8 ימים (הופעה מאוחרת). במקרים של הופעה מוקדמת של בקטרמיה, חיידקי GBS (Group B Streptococcus ) היו הפתוגנים הנפוצים ביותר (31%) ולאחריהם חיידקי CoNS (Coagulase Negative Staphylococcus ) (22%), חיידקי Non-pyogenic streptococci (9%) ו-Escherichia coli (9%). במקרים של הופעה מאוחרת של בקטרמיה, CoNS היו הנפוצים ביותר (45%) ולאחריהם Staphylococcus aureus (13%), Enterobacteriaceae (9%), E. coli (7%) וחיידקי GBS (7%).
למעלה מ-94% מהפתוגנים (הופעה מוקדמת) היו רגישים למשטרי טיפול שכללו שילוב של פניצילין עם Gentamicin או Amoxicillin , שילוב Amoxicillin עם Cefotaxime או טיפול מונותרפי ב-Cefotaxime . למעלה מ-95% מהפתוגנים (הופעה מאוחרת) היו רגישים לGentamicin- עם Flucloxacillin או Amoxicillin ו-Amoxicillin עם Cefotaxime , אך רק 79% היו רגישים לטיפול מונותרפי ב-Cefotaxime .
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקווים המנחים לטיפול באלח-דם נכונים, אך ישנה העדפה לטיפול המבוסס על Gentamicin , בהשוואה לטיפול המבוסס על Cefotaxime למניעת התפתחות עמידויות. הם קוראים לאסוף נתונים נוספים במטרה להעריך את הטיפולים האנטיביוטיים ההולמים ביותר ביילודים.
Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 2011;96:F4-F8
http://fn.bmj.com/content/96/1/F4.abstract?etoc
הערות עורך:
נראה עדיין שהטיפול הותיק באמפיצילין וגנטמיצין הוא היעיל ביותר, ויש התפתחות מעטה אם בכלל של עמידות לתרופות אלה.