ממחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics עולה קשר מובהק בין רמות C-Peptide בדם טבורי ובין אירועי היפוגליקמיה ביילוד. החוקרים סבורים כי קיים קשר פיזיולוגי בין רמות הסוכר בדם האם ובין ייצור אינסולין עוברי.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לתאר את הדפוס הזמני של רמות הסוכר בדם ביילודים ואת הקשר עם רמות הסוכר בדם האם, רמות C-Peptide בדם טבורי וגודל היילוד וכמות רקמת השומן.
מדגם המחקר כלל 17,094 אימהות ויילודים, שלקחו חלק במחקר Hyperglycemia and Adverse Pregnancy Outcomes Study (15 מרכזים ב-9 מדינות). אימהות עברו מבחן העמסת סוכר (75 גרם סוכר) לאחר 24-32 שבועות היריון. נלקחו דגימות דם מחבל הטבור ומהיילוד. היפוגליקמיה נאונטלית ביוכימית הוגדרה בנוכחות רמות סוכר מתחת לאחוזון העשירי (2.2 מילימול לליטר).
מהתוצאות עולה כי ריכוז הסוכר בדם היה יציב במהלך חמש השעות הראשונות לאחר הלידה. החוקרים זיהו קשר חיובי חלש בין רמות הסוכר בדם האם ובין היפוגליקמיה ביוכימית של היילוד (OR = 1.07-1.14 עבור ריכוז סוכר גבוה בסטיית תקן אחת במבחן העמסת סוכר). שכיחות היפוגליקמיה של היילוד הייתה גבוהה יותר עם רמות גבוהות יותר של C-Peptide בדם הטבורי (OR = 11.6 בהשוואה הקטגוריה הגבוהה ביותר עם הנמוכה ביותר). יילודים גדולים ו/או שמנים יותר היו בסיכון גבוה יותר להיפוגליקמיה (p<0.001 ) וביילודים עם היפוגליקמיה תועדה שכיחות גבוהה יותר של רמות C-Peptide בדם טבורי של מעל אחוזון 90.
החוקרים כותבים כי הריכוז הממוצע של סוכר בדם יילוד השתנה מעט במהלך חמש השעות הראשונות לאחר הלידה, עדות להתאמה תקינה לאחר הלידה. מהתוצאות עולה קשר חלש בין היפוגליקמיה ביוכימית וקלינית ובין מדדי סוכר במבחן העמסת סוכר, אך קשר מובהק עם רמות מוגברות של C-Peptide בדם טבורי. ביילודים גדולים ו/או שמנים יותר הסיכון להתפתחות היפוגליקמיה והיפראינסולינמיה היו גבוהים יותר. מכאן עולה קשר פיזיולוגי בין רמות הסוכר בדם האם ובין ייצור אינסולין עוברי.
PEDIATRICS Vol. 126 No. 6 December 2010, pp. e1545-e1552
http://pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/126/6/e1545?etoc
הערות עורך:
בדיקה זו עשוייה לסייע בזיהוי טוב יותר של היילודים הנמצאים בסיכון לפתח היפוגליקמיה, לפחות אלה עם היפראינסולינמיה.