עד היום, המידע על ההתפתחות הפרינטאלית של עצב הראייה מקורו במחקרים היסטופתולוגיים, שהראו שמספר באקסונים בעצב הראייה מגיע לשיאו בערך בשבוע 16 עד שבוע 17 להריון, וקטן לאחר מכן עד בערך שבוע 32 להריון. מחקרים היסטופתולוגיים אחרים הראו שהדיסקה של עצב הראייה והעצב שנמצע מיד מאחורי העין מגיעים בלידה ל- 75 אחוזים מגודלם במבוגר. שני מדדים אלה נמצאים בהתאמה עם הקוטר הקדמי-אחורי של העין. גדילת העצב שמאחורי העין לאחר הלידה נובעת ממאיליניזציה של העצב. טכנולוגיות הדמיה כמו צילום דיגיטלי של הפונדוס וטומוגרפיה קוהרנטית אופטית optical coherence tomography (OCT) אפשרו לבצע מחקרים בחי (in vivo studies ) על עצב הראייה. מחקרים בעזרת OCT בילדים בגיל בית ספר הראו שהיסטוריה ומאפיינים של פגות (prematurity ) קשורים לכמות מופחתת של רקמת עצב. מחקרים אחרים מצאו שינויים בגזעים שונים, כאשר בילדים שחורים הקיעור של הדיסקות רחב יותר ושכבות סיבי העצב ברשתית מעובות יותר. בנוסף לכך מחקרים במבוגרים ובילדים הראו ממצאים פתולוגיים תוך גולגולתיים הקשורים עם שכבות סיבי עצב דקות יותר ברשתיות. רק מחקר אחד השווה מדדים של עצב הראייה בתינוקות עם מדידות של מצב היילוד והוא בדק את ההשפעה של משקל ירוד בלידה של ילודים שנולדו במועד. עד היום אין מידע על מידת ההשפעה של פגות על התפתחות עצב הראייה ביונקים. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בספקטרל דומיין OCT כדי לבדוק אם קיימים שינויים במהלך הינקות במדידות עצב הראייה בילודים במועד לבין פגים וכן אם יש קשר בינם לבין סמנים לממצאים פתולוגיים במערכת העצבים המרכזית.
החוקרים היו מדורהם שבצפון קרולינה, ממחלקת העיניים של מרכז העיניים של אוניברסיטת דיוק (Duke University ), מחלקת הילדים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק ומהמחלקה להנדסה ביו-רפואית אל אוניברסיטת דיוק. מטרת המחקר הוגדרה כבדיקה של השפעת פגות (prematurity ) על ההתפתחות המוקדמת של עצב הראייה ושל האפשרות להשתמש במדדים של עצב הראיה כסמנים להתפתחות ולפתולוגיה של מערכת העצבים המרכזית. המחקר היה פרוספקטיבי ולונגיטודינלי. במחקר השתתפו 44 פגים שעברו בדיקות לשלול רטינופתיה של פרה-מטוריות (ROP ) ו- 55 ילודים שנולדו במועד. עצבי הראייה נבדקו בעזרת מכשיר ספקטרל דומיין OCT נייד. התמונות באיכות הטובה של ה- OCT של שתי הקבוצות נבחרו לצורך בדיקה. הבדיקות בוצעו בשבועות 31 עד 36 ובשבועות 37 עד 42. מדדים של עצב הראייה לפני הלידה נבדקו אף הם לצורך השוואה עם אינדיקטורים של פתולוגיות של מערכת העצבים המרכזית וכן הפרעות קוגניטיביות, הפרעות שפה והתפתחות מוטורית. התוצא העיקרי היה הקוטר האנכי של הקעור של הדיסקה, הקוטר האנכי של הדיסקה, היחס בין קטרים אנכיים אלה, עומד הקיעור, וסמנים לפתולוגיות נאורו-קוגניטיביות, התפתחותיות ושל מערכת העצבים המרכזית.
הממצאים הראו שבשבועות 37-42 של ההריון לפגים היה קעור גדול יותר ויחס קעור דיסקה גדול יותר, בעוד שעומק הקעור וקוטר הדיסקה לא היו שונים משמעותית בהשוואה לילודים שנולדו בזמן. בפגים נמצא קשר בין periventricular leukomalacia לבין קעור גדול יותר של הדיסקה ועם יחס קעור–דיסקה גדול יותר. נמצא קשר בין posthemorrhagic hydrocephalus לבין קעור שטוח יותר. ב- 23 פגים שהיה להם מדדי התפתחות נמצא שיחס קעור-דיסקה גדול יותר היה בהתאמה עם ציונים קוגניטיביים נמוכים יותר.
מסקנת החוקרים היא שבגיל לידה במועד (by age of term birth ) הקעור והיחס קעור-דיסקה היו גדולים יותר בפגים מאשר הילודים שנולדו במועד. נמצא גם קשר חלש בין ממצאים אלה לבין פתולוגיה של מערכת העצבים המרכזית.
Tong AY, El-Dairi M, Maldonado RS, Rothman AL, Yuan EL, Stinnett SS, Kupper L, Cotton CM, Gustafson KE, Goldstein RF, Freedman SF, Toth CA:
Evaluation of Optic Nerve Development in Preterm and Term Infants Using Handheld
Spectral-Domain Optical Coherence Tomography.
Ophthalmology 2014;121:1818-1826.