מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של נפרוקלצינוזיס על פגים.
המחקר בדק פרוספקטיבית, פגים (גיל היריון של מתחת לשבוע 32) עם (n=42) או ללא (n=32) נפרוקלצינוזיס. הילדים הוערכו בחציון גיל של 7.5 (+/- שנה) שנים.
לחץ הדם לא השתנה בפגים, עם וללא נפרוקלצינוזיס, אך היה גבוה מהמצופה עבור ילדים בריאים. בהשוואה לילדים בריאים, ליותר ילדים, שהיו לשעבר פגים עם נפרוקלצינוזיס ניאונטלי, הייתה אי ספיקת כליה כרונית קלה (GFR- מתחת ל-85 ml לדקה פר 1.73 מטר מרובע, 6 מתוך 40). הדבר היה בניגוד לתינוקות, שנולדו פגים ללא נפרוקלצינוזיס ניאונטלי (2 מתוך 32).
ספיגה טובולרית מחדש של זרחן ורמת ביקרבונט בפלזמה היו נמוכים יותר משמעותית בילדים עם נפרוקלצינוזיס בהשוואה לילדים ללא נפרוקלצינוזיס. בנוסף, ליותר ילדים (לעומת המצופה), שהיו פגים עם וללא נפרוקלצינוזיס היו ערכים נמוכים של ביקרבונט בפלזמה ושל אוסמולריות בשתן מוקדם בבוקר בהשוואה לילדים בריאים. אורך הכליה של ילדים, שנולדו פגים עם וללא נפרוקלצינוזיס, היה קטן יותר משמעותית לעומת המצופה בילדים בריאים באותו גובה. נפרוקלצינוזיס נמשך זמן רב ב-4 מתוך 42 ילדים, אך לא היה קשור ללחץ הדם, לאורך הכליה או לתפקוד הכליה.
לסיכום, לנפרוקלצינוזיס בתינוקות, שנולדו טרם המועד, יכולות להיות משמעויות לטווח הארוך עבור תפקוד טובולרי וגלומרולרי. יתרה מכך, פגות לכשלעצמה קשורה עם לחץ דם גבוה, כליות יחסית קטנות ולקוי בתפקוד טובולרי דיסטלי. על כן, רצוי מעקב ארוך טווח אחר לחץ הדם ותפקוד טובולרי וגלומרולרי של הכליה בפגים, בעיקר בכאלה עם נפרוקלצינוזיס.
PEDIATRICS Vol. 119 No. 3 March 2007, pp. 468-475
הערות עורך:
לא תמיד אנו בודקים נוכחות של נפרוקלצינוזיס בפגים טרם השחרור.לרב, מקור הנפרוקלצינוזיס נובע מתופעות לואי של טיפול תרופתי הניתן לפגים הללו. אינני בטוח אם הנפרוקלצינוזיס פגעה בתפקוד הכליות בפגים, או שמא הסיבה שניתנו התרופות שגרמו לנפרוקלצינוזיס היא זו שגרמה לפגיעה בתפקוד הכלייתי.