במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומדד מסת גוף גבוה יותר תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלת כליות על-רקע סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין השמנה ובין נפרופתיה סוכרתית בחולים עם סוכרת מסוג 2 לא היה עקבי במחקרים קדומים ולא ברור אם מדובר בקשר סיבתי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר הסיבתי בין מדד מסת גוף ובין נפרופתיה סוכרתית, כפי שנקבע לפי קצב הפינוי הגלומרולארי ופרוטאינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים בחרו 56 וריאנטים גנטיים אשר נקשרו עם מדד מסת הגוף ובחנו את הקשר הסיבתי בין מדד מסת הגוף ובין הסיכון לנפרופתיה סוכרתית. הם השלימו ניתוח רנדומיזציה מנדליאנית במטרה לקבוע את הקשר הסיבתי בין מדד מסת גוף ובין נפרופתיה סוכרתית, קצב פינוי גלומרולארי משוער ופרוטאינוריה.
מדגם המחקר כלל 1,347 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ונפרופתיה סוכרתית מוכחת בביופסיה, כמו גם 2,716 מבוגרים עם סוכרת לאורך למעלה מעשור וללא מחלת כליות. ניתוח לפי תתי-קבוצות אשר כלל סיווג המשתתפים לפי גיל כלל 27 וריאנטים גנטיים שנקשרו עם מדד מסת גוף בגברים ו-16 וריאנטים הקשורים עם מדד מסת גוף בנשים.
בניתוח רנדומיזציה מנדליאנית, כל עליה של קילוגרם/מ2 במדד מסת הגוף לוותה בסיכון מוגבר לנפרופתיה סוכרתית (יחס סיכויים של 3.76, רווח בר-סמך 95% של 1.88-7.53, p<0.001) ומדדי קצב פינוי גלומרולארי נמוכים יותר (יחס סיכויים של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.86, p<0.001). לא תועד קשר בין מדדי מסת גוף ובין רמות פרוטאינוריה.
בניתוח לפי תתי-קבוצות, כל עליה של ק"ג/מ2 במדד מסת הגוף לוותה בעליה בסיכון לנפרופתיה סוכרתית בגברים ובנשים. עם זאת, הסיכון המוגבר היה הרבה יותר גבוה בנשים (יחס סיכויים של 14.81, p=0.02) מאשר בגברים (יחס סיכויים של 3.48, p=0.02).
החוקרים כותבים כי לעליה במדד מסת הגוף הייתה השפעה הרבה יותר משמעותית על הסיכון לנפרופתיה סוכרתית בנשים. ממצאים אלו מספקים בסיס תיאורטי לתועלת התרפויטית האפשרית של הפחתת מדד מסת גוף למניעת הופעת והתקדמות נפרופתיה סוכרתית.
Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism 2022
לידיעה ב-Healio