מנתונים חדשים שפורסמו באתר Researchsquare וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי שכיחות נוירופתיה נמוכה יותר עם Eribulin (הלאבן) לעומת Paclitaxel בנשים עם סרטן שד פולשני, כאשר גם החומרה של נוירופתיה קלה יותר במטופלות ב- Eribulin כטיפול כימותרפי ניאו-אדג'וונטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול כימותרפי ניאו-אדג'וונטי מהווה אפשרות טיפול חשוב להפחתת היקף מחלה, אך חלק מהנשים אינן סובלות את הרעילות העצבית הכרוכה בטיפול ב-Paclitaxel. בנשים אלו, Eribulin מהווה חלופה טובה.
המחקר האקראי כלל 60 נשים עם סרטן שד פולשני, אשר חולקו לארבעה מחזורי טיפול ב- Eribulin בימים 1 ו-8 במחזורים של 21 ימים, לאחריהם ניתנו ארבעה מחזורי טיפול במשלב FEC (Fluorouracil, Eribulin, Cyclophosphamide). בנוסף, 58 נשים נוספות קיבלו טיפול שבועי ב-Paclitaxel למשך 12 שבועות ולאחר מכן טופלו במשלב FEC.
היארעות נוירופתיה תחושתית היקפית הייתה נמוכה משמעותית בזרוע הטיפול ב- Eribulin לאחר שישה שבועות ונותרה נמוכה לאורך תקופת הטיפול הניאו-אדג'וונטי.
נוירופתיה מוטורית היקפית הייתה נמוכה יותר משמעותית עם Eribulin לאחר שבוע 9 (20% לעומת 36.2%), שבוע 12 (25% לעומת 36.2%) ושבוע 15 (21.7% לעומת 36.2%).
שיעורי תגובה פתולוגית מלאה עמדו על 20.7% עם Eribulin ועל 29.8% עם Paclitaxel (p=0.289). שיעורי התגובה הקלינית עמדו על 55.2% עם Eribulin ועל 77.2% עם Paclitaxel (p=0.017). שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר שלוש שנים עמדו על 89.7% עם Eribulin לעומת 86.0% עם Paclitaxel (p=0.561).
נויטרופניה ואירועים חריגים המטולוגיים אחרים היו נפוצים וחמורים יותר עם Eribulin.
לאחר ארבע שנים, רעילות עצבית תחושתית הייתה נמוכה יותר עם Eribulin.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נוירופתיה מופיעה בשכיחות פחותה ובחומרה קלה יותר בנשים עם סרטן שד פולשני המטופלות ב- Eribulin במקום Paclitaxel כטיפול כימותרפי ניאו-אדג'וונטי.
מתוך Researchsquare
לידיעה במדסקייפ