נטילה יומית של תוספי אומגה-שלוש בקשישים בסיכון לדיכאון לוותה בעליה קלה בתסמיני דיכאון ולא השפיעה על מצב הרוח, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספי אומגה-שלוש משמשים לטיפול בדיכאון, אך היעילות של התוספים במניעת דיכאון באוכלוסיה הכללית אינה ידועה. כעת ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של תוספים אלו על הסיכון לדיכאון בגיל מבוגר ועל מדדי מצב רוח.
מדגם המחקר כלל 18,353 מבוגרים ממחקר VITAL-DEP, מחקר המשך למחקר VITAL, מחקר אקראי להערכת מניעת מחלות ממאירות ומחלות לב וכלי דם ב-25,871 מבוגרים בארצות הברית. המחקר כלל 16,657 משתתפים בסיכון לדיכאון (ללא היסטוריה של דיכאון קודם), כמו גם 1,696 משתתפים בסיכון להישנות דיכאון (היסטוריה של דיכאון, אך לא בשנתיים האחרונות).
מבין כלל המשתתפים שגויסו למחקר, 90.3% השלימו את המחקר, אשר חציון משך הטיפול עמד על 5.3 שנים. מהניתוח הסטטיסטי עלתה כי האינטראקציה בין תכשירי ויטמין D וחומצות שומן אומגה שלוש לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
הסיכון לדיכאון היה גבוה יותר משמעותית בהשוואת אומגה-שלוש (651 אירועים, 13.9 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) מול פלסבו (583 אירועים, 12.3 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) (יחס סיכון של 1.13, p=0.03).
לא תוארו הבדלים משמעותיים במדדי מצב רוח בהשוואת אומגה שלוש מול פלסבו; ההבדל הממוצע בשינוי במדד PHQ-8 (Patient Health Questionnaire) עמד על 0.03 נקודות (P=0.19).
באשר לאירועים חריגים חמורים ונפוצים, שיעורי ההימצאות של אירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים (2.7% בזרוע אומגה-שלוש לעומת 2.9% בזרוע הפלסבו), תמותה מכל-סיבה (3.3% לעומת 3.1%, בהתאמה), אובדנות (0.02% לעומת 0.021%, בהתאמה), דימום ממערכת העיכול (2.6% לעומת 2.7%, בהתאמה), חבלה בקלות (24.8% לעומת 25.1%, בהתאמה) וכאב או אי-נוחות אפיג סטרית (35.2% לעומת 35.1%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ללא תסמיני דיכאון, הטיפול בתוספי אומגה-שלוש לעומת פלסבו הדגים תוצאות מעורבות, עם עליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לדיכאון או תסמיני דיכאון בעלי חשיבות קלינית, אך לא תועדו הבדלים במדדי מצב רוח, לאורך חציון מעקב של 5.3 שנים.
ממצאים אלו אינם תומכים במתן אומגה-שלוש למבוגרים למניעת דיכאון.
JAMA. 2021;326(23):2385-2394