(*) ד"ר הדר ספיבק הוא מנהל המרכז לטיפול בהשמנת יתר במרכז הרפואי שיבא, תל השומר
-
אחד מהחומרים המרכיבים את התרופה קסימיה נאסר לשימוש בשל סיבוכים לבביים שנגרמו לחולים שנטלו אותו. 13 מיליארד דולר שולמו בשל הנזקים הלבביים שנגרמו לחולים.
-
התרופות הפועלות על הגברת ייצור הסרוטונין עשיות לגרום במינונים גבוהים לתחושות ותופעות המופיעות בעת נטילת LSD
-
ירידה זמנית של 5-10% במשקל במחיר של תופעות לוואי לא רצויות ולעיתים אף נזקים ארוכי טווח אינה נחשבת כהצלחה.
לאחר 13 שנות יובש בהם ה FDA- האמריקאי לא אישר תרופות לטיפול בהשמנת יתר, התבשרנו לפני מספר ימים על אישורן של שתי תרופות חדשות Qsymia ו-BELVIC .
התרופה הראשונה, "קסימיה", משלבת שתי תרופות מדכאות תיאבון: האחת טופירמייט (topiramate ) ששימשה במקור לטיפול במיגרנות, אפילפסיה ופרכוסים, אך ברבות השנים התברר שמי שנטל אותה "סבל" מתופעת לוואי של אובדן תיאבון. פעולת התרופה היא דרך העלאת השפעת הורמון הסרוטונין. הורמון זה קשור בין השאר לתופעות שמתרחשות כשנוטלים סמים מסוימים (למשל LSD ) אך לא במינונים שנקבעו לקסימיה.
התרופה השנייה שמרכיבה את קסימיה היא פנטרמין הזכורה עוד מתקופת בה שמשה כאחת משני המרכיבים של ה- PHEN FEN) Fenfluramine/phentermine ) לטיפול בעודף משקל. תרופת PHEN FEN נאסרה לשימוש בשל סיבוכים לבביים הקשורים למרכיב ה FEN) Fenfluramine ) לא לפני ששולמו כ-13 מיליארד דולר לתביעות בשל הנזקים הלבביים. יש לציין שגם טופירמייט בדומה ל- Fenfluramine משפיעה על ייצור הסרוטונין. מבחינת יעילותה של "קסימיה" נימצא שב- 3,700 מטופלים בעלי עודף משקל והשמנת יתר, שסבלו, בחלקם, ממחלות נלוות להשמנה כמו יתר לחץ דם וסוכרת, לאחר שנה של טיפול חלה ירידה של 6.7% ממשקלם במינון הרגיל, ושל 8.9% במינון הכפול, בהשוואה לקבוצת בקרה שקיבלה תרופת דמה שאינה מכילה חומר פעיל.
לתרופה תופעות לוואי הכוללות: נדודי שינה, סחרחורת, עצירות, שינוי בתחושת הטעם, ויובש בפה והשכיחה ביותר תחושת נימול בידיים וברגליים. התרופה אסורה לשימוש בחולי לב כי היא גורמת לקצב לב מוגבר ומסכנת בהתקף לב או שבץ מוחי. בנוסף היא אסורה לשימוש בהריון כיוון שהיא עלולה לפגוע בעובר. וכמובן במינונים על-רפואיים אפקט עליית הסרוטונין יכול להוביל לתחושות ותופעות המופיעות בעת נטילת LSD .
התרופה הנוספת שאושרה לאחרונה: בלביק מכילה מרכיב חדש לגמרי מסוג lorcaserin שפועלת גם כן על מסלולי הסרוטונין במוח. זאת תרופה עם פעילות חלשה יותר מבחינת היכולת להפטר מעודף המשקל אשר מוערך בסביבות ה 5%. מבחינת תופעות הלוואי מדובר בכאבי ראש בחילות חרדות חוסר שינה והפרעות עיכול.
כדי להבין את המשמעות לחולה הממוצע נניח שאדם שמשקלו 120 ק"ג לוקח את התרופה ולאחר שנה משקלו יהיה 110 ק"ג, עדיין הרבה מעל למשקל שאליו הוא שואף וצריך להגיע.
עד היום, על אף ההשקעה שנאמדת במיליארדי דולרים, לא הצליחה אף אחת מחברות התרופות לפתח תרופה יעילה ובטוחה לאורך זמן. ירידה זמנית של 5-10% במשקל במחיר של תופעות לואי לא רצויות ולעיתים אף נזקים ארוכי טווח אינה נחשבת כהצלחה. לדעתי כמו לדעת רבים אחרים הישועה לא תצמח מסוג זה של תרופות.
גלובסיטי (Globesity ) – שילוב המלים גלובליות והשמנת יתר, הוא דו"ח חדש שפרסם בית ההשקעות מריל לינץ' בנושא המאבק בהשמנת יתר: "אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שבפניהם ניצב כיום העולם". על פי הנתונים העדכניים שמציג הדו"ח:
- 50%-60% מהאוכלוסייה במדינות רבות בעולם עשויה לסבול עד 2030 מהשמנת יתר.
- השמנת יתר היא הגורם החמישי בעולם למוות, שמוביל ל-2.8 מיליון מקרי מוות מדי שנה.
- כ-500 מיליון איש ברחבי העולם סובלים כיום מהשמנת יתר. 1.4 מיליארד - מעודף משקל.
- בין 1980 ל-2008 הוכפל מספר ה"שמנים" בעולם, ואם תימשך המגמה הנוכחית עד 2030 יסבלו מהבעיה כ-65 מיליון אמריקאים נוספים.
- באירופה, מספר הסובלים מהבעיה זינק פי שלושה ב-30 השנה האחרונות.
- בברזיל, 16% מהתושבים סובלים מהבעיה (ועד 2020 היקף הבעיה צפוי להשתוות לארה"ב).
- 20% מתושבי הערים הגדולות בסין סובלים מהשמנת יתר.
- 25% מהנשים ברוסיה סובלות מהבעיה.
- · ההוצאות הרפואיות לטיפול בחולים הסובלים מהשמנת יתר גבוהות ב-40% לעומת מי שאינם סובלים מהבעיה.
- בעוד שעישון מגדיל את ההוצאות הרפואיות ב-20%, השמנת יתר מגדילה אותן ב-50%.
- הרמות הגבוהות של השמנת היתר עוד בילדות, וההשמנה הגוברת גם בשווקים המתעוררים, עלולות להגדיל בעתיד עוד יותר את העלויות הגלובליות.
- במאי 2012 העריך המכון האמריקאי לרפואה כי העלות השנתית של טיפול במחלות הקשורות להשמנת יתר בארה"ב לבדה היא יותר מ-190 מיליארד דולר - 21% מכלל ההוצאות הרפואיות השנתיות. מחקרים קודמים העריכו כי מדובר ב-10% בלבד.
השמנה נובעת בעיקר מהראש, לא הרעב הפיסי גורם לאנשים להשמין. ההבנה הנפשית של בעיית ההשמנה יחד עם אימוץ אורח חיים בריא, תזונה נכונה ומותאמת אישית, דיאטה ופעילות גופנית הם התשובה היותר נכונה למחלה. לצערנו המציאות היא שכל אלו קשים לביצוע או אפילו בלתי אפשריים אצל רוב האוכלוסייה. גם אלו שלגופם 3 – 5 קילוגרמים מיותרים יודעים עד כמה קשה להיפטר מהם ומכירים את "נדנדת הקילוגרמים המייאשת". כל שכן הסובלים מעודף משקל חמור (על פי מדד מסת הגוף) המהווה סכנה מוחשית. העובדות היבשות הן: אצל חולים עם מדד מסת גוף גבוה מ-35 רק 2-5% מאלו שבחרו בטיפול שמרני (דיאטות ושינוי אורך חיים) מצליחים לשמור את הירידה במשקל לאורך זמן של מספר שנים. והבעיה היא שבהסתמך על עשרות מחקרים שפורסמו בנושא, גבר בן 25 הסובל מהשמנת יתר חולנית מקצר את חייו ב-22% ביחס לבן גילו שמשקלו תקין. אישה שגילה נע בין 20 – 30 ומדד מסת הגוף שלה גבוה מ- 45 מקצרת את חייה ב- 8 שנים. גבר במצב דומה מקצר את חייו ב-13 שנים.
איזה פתרון מציעה כיום הרפואה?
לאחר בחינת מחקרים שעסקו בטיפולים השונים בהשמנת יתר ניסח איגוד הלב האמריקאי נייר עמדה ולפיו: "על אף היעדר קונצנזוס, גדל בשנים האחרונות, בהתמדה, מספרם של הניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. העלייה מוסברת על ידי צורך רפואי גובר, ההתקדמות המשמעותית שחלה בתחום ובטיחותם של ההליכים שנעשים בגישות לפרוסקופיות זעיר פולשניות מתקדמות. עבור הסובלים מהשמנת יתר חולנית, הניתוחים הבריאטריים הם הפתרון הרפואי היחיד היעיל לאורך זמן, המסייע להחלים ממחלות נלוות, כמו סוכרת, דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, עודף כולסטרול ושומנים בדם ומאריך חיים". ואכן ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר (בעיקר מסוג מעקף קיבה, תריסריון והשרוול הקיבתי) מסייעים לירידה של 50-80% במשקל העודף, ולהצלחה בשמירה על המשקל לאורך 5-10 שנים ויותר. מחקרים רבים מצביעים על שיפור ניכר ואפילו החלמה מסוכרת סוג 2, מדום נשימה בשינה (78%), יתר לחץ דם (62%) וכולסטרול גבוה (71%).
האם זאת אומרת שאנו המנתחים הבריאטריים נצטרך בסוף לנתח את כל הסובלים מהשמנת היתר? נכון הוא שהפתרון הניתוחי קוסם לרבים והוא טוב לחולה המסוים הסובל מהשמנת היתר. אך מה בקשר לכלל החולים, האם הפתרון הכללי הוא ניתוח ל20% מהאוכלוסייה? חייב להיות פתרון אחר ובקרוב כי אחרת זה נראה שהשמנת היתר תגרום לעקומה הביולוגית של האוכלוסייה המערבית לנטות כלפי מטה.
דבר אחד ברור, אין פתרונות קסם לירידה במשקל וכדי לזכות בכרטיס כניסה "לערוץ החיים הבריאים", נדרשים החלטה אמיצה ומחויבת וכוח רצון בלתי נדלה של המטופל.