במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Medical Science מדווחים חוקרים כי השגת מספר יעדי טיפול היא בטוחה ומועילה במניעה ראשונית של תסמונת מטבולית ומחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. מהנתונים עלה כי רמות השומנים בדם ותפקודי הכבד שבו לערכים תקינים, לצד נסיגה בממצאים הדמייתיים של מחלת כבד שומני. יתרה מזאת, באלו עם ערכי LDL מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל לא תועדו אירועים קרדיווסקולאריים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, ביטוי כבדי של תסמונת מטבולית, מופיעה בשכיחות גבוהה ואחראית ל-80% מהמקרים של עליה בתפקודי כבד. כעת הם בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של התערבות מולטי-פקטוריאלית על תפקודי הכבד והקשר עם אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם תסמונת מטבולית, ללא סוכרת או מחלה קרדיווסקולארית.
המחקר הפרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוחה, כלל 1,123 חולים (גילאי 45-65 שנים). החולים השלימו התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות החיים וטיפול תרופתי: Atorvastatin ניתן לכלל החולים (יעדי ערכי LDL של מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל או מתחת ל-130 מ"ג/ד"ל), מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לאיזון יתר לחץ דם, מטפורמין להפרעות ברמות סוכר בדם ו-Orilstat להשמנה.
מבין המשתתפים, ב-326 תועדה עליה מתונה בתפקודי כבד עם עדות סונוגרפית למחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול. במהלך 42 חודשי הטיפול תועדה נסיגה של מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול ב-86% מהחולים שטופלו ליעד ערכי LDL של מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל וב-74% מאלו שטופלו ליעד LDL של מתחת ל-130 מ"ג/ד"ל. בשתי הקבוצות, קרוב ל-90% מהולים השיגו את יעדי רמות השומנים בדם.
ממוצע ערכי LDL וטריגליצרידים היה גבוה יותר בקרב חולים שטופלו ליעד LDL של מתחת ל-130 מ"ג/ד"ל, בהשוואה לאלו שטופלו ליעד LDL של מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל. לא תועדו אירועים קרדיווסקולאריים בחולים שטופלו ליעד LDL של מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל, בעוד שבקרב אלו שטופלו ליעד LDL של מתחת ל-130 מ"ג/ד"ל תועדו חמישה אירועים לא-פטאליים. לא תוארו תופעות לוואי מג'וריות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נסיגה של מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול עשויה לתרום למניעת אירועים קרדיווסקולאריים.
Arch Med Sci 2011; 7, 5: 796-805