מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שפורסם ב- Psychoneuroendocrinologyהראה שאכילה רגשית עשויה להסביר חלקית מדוע אנשים מסוימים אינם יורדים במשקל תחת טיפול בהשמנת יתר על ידי אגוניסטים לרצפטורים דמויי גלוקגון פפטיד-1 (GLP-1). אגוניסטים של GLP-1, הנמצאים בשימוש לטיפול בסוכרת סוג 2 והשמנת יתר, מפחיתים את רמת הגלוקוז בדם על ידי גירוי הפרשת אינסולין ועיכוב שחרור גלוקגון וגורמים לירידה במשקל על ידי דיכוי סיגנל התיאבון במוח והגברת תחושות השובע. אכילה רגשית היא הנטייה לאכול בתגובה לרגשות שליליים כדי להפיג מתחים, לרוב תוך התעלמות מאותות פנימיים של שובע. ציונים גבוהים של מדדי אכילה רגשית קשורים להשמנה, ירידה פחותה במשקל לאחר התערבויות כדוגמת ניתוח בריאטרי, ועלייה במשקל לאחר ירידה במשקל. המחקר החדש, השתמש ב-MRI באנשים עם השמנת יתר וסוכרת מסוג 2. למטופלים חושבו ציוני אכילה רגשית, הקשורים גם לשינויים מוחיים באזורים של עיבוד תגמול, כמו האמיגדלה, קליפת המוח הקדמית, קליפת המוח האורביטופרונטלית והאינסולה. המחקר הראה כי אנשים עם ציוני אכילה רגשית גבוהים יותר נמצאו פחות רגישים להשפעות המרכזיות של טיפול באגוניסט GLP-1. לפיכך, אמר החוקר, "אם הירידה במשקל עם אגוניסט GLP-1 נמוכה מהצפוי, על הרופאים לבדוק התנהגות אכילה, כולל אכילה רגשית, וייתכן שעדיף לעבור לתרופה אחרת, כגון מעכב קוטרנספורטר-2 [SGLT2] של נתרן-גלוקוז, או לטפל באכילה הרגשית עצמה".
המחקר כלל 20 משתתפים בגילאי 40-65 שנים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו במטפורמין, כולם עם אינדקס מסת גוף (BMI) מעל 26 ק"ג/מ"ר. הם טופלו לתקופות של 12 שבועות עם 0.6-1.2 מ"ג ליום עם האגוניסט ל-GLP-1 Liraglutide (Victoza) - שבאותה עת אושרה רק לסוכרת מסוג 2 אך אושרה לאחר מכן להשמנה - או Insulin Glargine, מופרדים על ידי תקופה של 12 שבועות. לאחר 10 ימים ו-12 שבועות של טיפול, נעשה שימוש ב-MRI פונקציונלי כדי לבחון תגובות מוחיות לרמזים למזון במהלך שתי התקופות. לאחר 10 ימי טיפול, ציוני אכילה רגשית גבוהים יותר בשאלון DEBQ היו קשורים להפחתות נמוכות בתגובות המוח למזון לעומת תמונות שאינן מזון באמיגדלה השמאלית כתוצאה מ-Liraglutide בהשוואה לאינסולין גלרגין (P = .011) התוצאות נשנו בגרעין הקאודטי השמאלי (P = .023). תוצאות דומות נראו עם תמונות של תמונות עתירות קלוריות לעומת תמונות שאינן מזון באמיגדלה השמאלית (P=0.025) ובאינסולה הימנית (P=0.048). לאחר 12 שבועות, הקשרים הללו כבר לא היו משמעותיים.
לכתבה ב-Medscape