מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שהוצג בכנס של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) ופורסם ב-NEJM הראה כי טיפול בחולים עם השמנת יתר, אך ללא סוכרת, באגוניסט הכפול לאינקרטין Tirzepatide הביא לירידה משמעותית במשקל במטופלים עם עודף משקל ולפחות סיבוך אחד הקשור למשקל.
למרות שהניסוי לא השווה באופן ישיר הזרקה תת עורית שבועית של Tirzepatide (5 מ"ג, 10 מ"ג או 15 מ"ג) עם ניתוח בריאטרי או עם הזרקת semaglutide 2.4 מ"ג בשבוע, הממצאים החדשים מרשימים מכיוון שהם מאפילים על ביצועי העבר של semaglutide. ראשית, המינון הגבוה ביותר שנבדק של Tirzepatide, 15 מ"ג לשבוע, במשך 72 שבועות, גרם לירידה של 5% או יותר במשקל הראשוני ב-91%-96% מהחולים, השפעה שלא נראתה בעבר בשום ניסוי בפאזה 3 קודם. שנית, השיעור הממוצע של ירידה במשקל בקרב 630 האנשים שקיבלו Tirzepatide 15 מ"ג לשבוע היה 22.5% על פי ניתוח במהלך הטיפול ו-20.9% בניתוח intention-to-treat. בנוסף, 40% מהאנשים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר שנבדק של Tirzepatide, הראו ירידה של לפחות 25% ממשקל הבסיס במהלך הטיפול. Tirzepatide היא הראשונה בשוק ממחלקה חדשה של אגוניסטים דו-אינקרטיים, עם מבנה מולקולרי שהונדס כדי להפעיל גם את הקולטן דמוי-גלוקגון-1 (GLP-1) וגם את הפוליפפטיד האינסולינוטרופי התלוי בגלוקוז (GIP), שני האינקרטינים העיקריים במעיים.
במחקר חולקו באקראי 2539 חולים עם השמנת יתר ולפחות סיבוך אחד הקשור למשקל ב-119 אתרים בתשע מדינות. המטופלים היו עם מדד מסת גוף (BMI) של 30 ק"ג/מ"ר או יותר, או 27 ק"ג/מ"ר או יותר ולפחות סיבוך אחד הקשור למשקל, לא כולל סוכרת. הם חולקו אקראית, ביחס של 1:1:1:1, לקבלת Tirzepatide תת עורית פעם בשבוע (5 מ"ג, 10 מ"ג או 15 מ"ג) או פלצבו למשך 72 שבועות, כולל תקופת העלאת מינון של 20 שבועות. שני התוצאים העיקריים של המחקר היו אחוז השינוי הממוצע במשקל הגוף מתחילת המחקר לשבוע 72, ואחוז המשתתפים שהגיעו לירידה של לפחות 5% במשקל הגוף ב-72 שבועות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם Tirzepatide היו במערכת העיכול, ורובן היו קלות עד בינוניות בחומרתן, והתרחשו בעיקר במהלך העלאת מינון.
לכתבה ב-Medscape
למאמר ב-NEJM