חדשות

חוקרים ממליצים על בחירת crystalline glucosamine sulfate (ארטריל גו) מבין התכשירים המבוססים על גלוקוזמין לאוסטיאואתריטיס של הברך ( Curr Med Res Opin )

07/08/2016

מאת מערכת אי-מד

ע''פ סקירה חדשה מה- Curr Med Res Opin הבחירה ההגיונית לשימוש בגלוקוזאמין לאוסטיאואתריטיס ע''פ ההנחיות וההמלצות של ה- European Society for Clinical and Economic Aspects of Osteoporosis and Osteoarthritis (ובקיצור ESCEO) היא ב- crystalline glucosamine sulfate (ובקיצור pCGS או בשם המסחריארטריל גו, מתוצרת Rottapharm המשווקת בארץ ע''י רפא) וזאת בעיקר בשל האפקט התרואפוטי והשימוש במינון של שקיק אחד להמסה ביום (1500 מ''ג) .

המחברים מציינים ברקע שהאלגוריתם הטיפולי לפי ה- ESCEOלאוסטיאוארתריטיס (OA) של הברך ממליץ על שימוש בתרופות סימפטומטיות בעלות פעילות איטית (SYSADOAs) כטיפול קו ראשון לניהול לטווח בינוני וארוך של OA , וזאת בשל יכולתם לסייע בשליטה בכאב, לשפר תפקוד ולדחיית שינויים מבניים במפרקים.

מבין ה- SYSADOAs, גלוקוזמין הוא קרוב לודאי זה שנמצא בשימוש הנרחב ביותר. בסקירה זו של גלוקוזמין ל-RA של הברך, ביקשו החוקרים לבדוק אם העדויות עבור הטיפול באמצעות הגלוקוזמים מסוג  pCGS חזקות יותר בהשוואה לצורות השונות של גלוקוזמין . כידוע, כיום גלוקוזמין זמין בצורות שונות, הן כתכשיר הרפואי הפטנטי  pCGS , והן כפורמולציות גנריות ו-OTC של גלוקוזאמין סולפאט (GS) , ותוספי תזונה המכילים גלוקוזמין הידרוכלוריד (GH) , אשר יש בהם שונות רבה מבחינה מולקולרית , הפורמולציה הפרמצבטית ומשטרי המינון.

החוקרים מדווחים כי רק שימוש ב- pCGSמאפשר זמינות ביולוגית גבוהה למינון חד יומי של 1500 מ''ג עם אפקט פרמקולוגי מוכח.

כמו כן pCGS משיג באופן עקבי רמות בדם סביב 10 μM הנדרשות לדיכוי ביטוי של גנים של אינטרלוקין-1 המעורבים בפתופיזיולוגיה של דלקת במפרקים והרס רקמות , בהשוואה לרמות תת-תיראופוטיות שהושגו עם GH . החוקרים מדגישים כי הוכח גם, על בסיס עיון זהיר בספרות מבוססת עדויות,  שרק הפורמולציה של pCGS מספקת באופן אמין רמת אפקט על כאב הגבוהה מזה של פאראצטמול ותרופות אקויולנטיות מקבוצת ה-NSAIDs .

בהשוואה לכך, טוענים החוקרים, גודל האפקט של GS שאינו crystalline ו-GH ממחקרים אקראיים ומבוקרים מדגימים באופן חוזר ונשמה שהאפקט על הכאב הוא אפס.

בנוסף לכך, מציינים החוקרים, קיימת עדות לכך שלמתן כרוני של pCGS יש אפקט משנה מחלה, עם הפחתה של הצורך בביצוע ניתוחי החלפות ברך מלאות לאורך 5 שנים לאחר הפסקת הטיפול. כתוצאה מכך, לדעת החוקרים, השימוש ב- pCGSמהווה את הבחירה ההגיונית המדגימה שליטה בטווח הבינוני בכאב ועם אפקט נמשך על התקדמות המחלה.

Curr Med Res Opin. 2016 Jun;32(6):997-1004

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני