להקלה על כאב באוסטיאוארתריטיס של הברך, לפיזיותרפיה יתרון על זריקות (NEJM)

בסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך, עדויות קליניות מציגות תועלת מטיפול בזריקות גלוקוקורטיאודים תוך-מפרקיות  ופיזיותרפיה. האם ישנו הבדל ביעילות של הטיפולים הללו בהפגת כאב ?

המחקר האקראי ערך השוואה בין טיפול פיזיותרפיה לטיפול בהזרקות גלוקוקורטיקואידים במערכת הבריאות הצבאית האמריקאית, במרפאות ראשוניות. החולים שהשתתפו במחקר סבלו מאוסטאוארתריטיס בברך אחת או בשתי ברכיים, וחולקו אקראי לקבלת טיפול בזריקות או טיפול פיזיותרפי. יעד המחקר העיקרי היה הציון הכללי במדד WOMAC, ר"ת של Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index לאחר שנה. הציון במדד נע בין 0 ל-240, כאשר ציון גבוה יותר מסמל כאב גדול או חריף יותר, בעיות בתפקוד, וקשיות). יעד מחקר שניוני היה, לאחר שנה, מה היה הזמן הנדרש עד להשלמה של בדיקת הליכה Alternate Step Test , הזמן עד להשלמה של בדיקת  Timed Up and Go, וכן את הציון במדד Global Rating of Change .  המשתתפים במחקר מנו 156 מטופלים בני 56 בממוצע- 78 בכל קבוצה.

החוקרים מדדו, בתחילת המחקר , את הכאב ורמות הנכות ואלו היו דומות בשתי הקבוצות:  ציון ממוצע במדד WOMAC היה 108.8±47.1 (±SD) בקבוצה שקיבלה זריקות. ו- 107.1±42.4 בקבוצת הפיזיותרפיה. לאחר שנה, הציון הממוצע היה 55.8±53.8 בקבוצה שקיבלה זריקות  ואילו 37.0±30.7 בקבוצת הפיזיותרפיה (ההבדל הממוצע בין הקבוצות עמד על 18.8 נקודות עם 95%CI  5.0-32.6) , כלומר, רמות הכאב היו נמוכות בקבוצת הפיזיותרפיה. לגבי היעדים השניוניים, השינויים היו דומים. החוקרים מסכמים, כי חולים עם אוסטוארתריטיס של הברך שעברו טיפול פיזיותרפי התלוננו פחות על כאב ונכות גופנית לאחר שנת טיפול בהשוואה לחולים שקיבלו זריקות קורטיקוקאידיות למפרק.