השימוש בתומכי ברך או מדרסים, בשילוב עם טיפולים שאינם ביו-מכאניים, הוביל להקלה הגדולה ביותר בכאב בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של המדור המדיאלי של ברך, אם כי ישנה אי-ודאות רבה בכל הנוגע לעדויות התומכות בהתערבויות אלו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שהוצגו במהלך כנס ה-OARSI 2021.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 27 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 2,413 משתתפים, במטרה להעריך את תוצאות טיפולים ביומכאניים לכאב של אוסטיאוארתריטיס של הברך. הטיפולים כללו תומכי ואלגוס, משלב טיפול בתומך ברך עם תוספת טיפול שאינו ביומכאני, מדרסים, טיפול משולב במדרסים עם טיפול שאינו ביומכאני, שימוש במקל בצד הנגדי, אימון מחדש של היציבה ונעליים מותאמות. טיפולים אלו מבוססים בעיקר על ההנחה כי חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך צפויים לתנועת יישור גבוהה יותר בזמן הליכה, בהשוואה לבריאים.
בהשוואה לאמצעים שאינם ביומכאניים, מקלות הליכה היו ההתערבות היחידה שהדגימה תועלת בהקלה על כאב, אם כי החוקרים ציינו העדויות התומכות בכך הן בסיכון גבוה.
כאשר כל הטיפולים דורגו בהתאם לדרגת ההקלה בכאב שתועדה במחקרים, טיפול משולב עם מדרסים ואו טיפול משולב עם תומך ברך הדגים את התועלת הגדולה ביותר.
עם זאת, החוקרים כותבים כי העדויות התומכות בטיפולים אלו היו בדרגת ודאות נמוכה עד נמוכה מאוד, ציינו כי הייתה שונות רבה בטיפולים שניתנו למשתתפים בקבוצת הביקורת שנכללה במחקרים, ורווחי בר-סמך היו רחבים. כל אלו משקפים את האופי המולטי-פקטוריאלי של כאב בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך.
החוקרים כותבים כי לאור השיעור הגבוה בשל ניתוחי החלפת מפרקים, יש לעודד התערבויות לא-ניתוחיות יעילות יותר.
מתוך כנס ה-OARSI 2021.
לידיעה במדסקייפ