מאת מערכת אי-מד
בהרצאתו של פרופ' רוברט מרכוס, מאונ' סטנפורד, מתוך כנס החורף של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה שהתקיים בסוף נובמבר 2012 דן פרופ' מרכוס באפשרויות הטיפול במטופלים עם אוסטיאופורוזיס אשר סבלו משברים תחת טיפול בביספוספונטים.
מרכוס הדגיש את החשיבות של טיפול באנשים שחוו שבר תחת טיפול בביספוספונטים בשל הסיכון המוגבר הקיים אצלם להתפתחות שברים נוספים. להערכתו, שבר המתרחש לאחר שנת טיפול בביספוספונט מחייב בחינה של אפשרויות טיפול נוספות.
במהלך ההרצאה נסקרו עבודות שבחנו שימוש בתרופות מקבוצות שונות (טריפרטייד, דונוסומאב, זולדרוניק ועוד) במטופלים שהיו תחת טיפול בביספוספונטים.
המסקנות המרכזיות שהציג מרכוס מניתוח המחקרים על התרופות השונות הן:
1. מיגוון של תרופות אנטי-רסורפטיביות נבדק במטופלים שהיו לפני כן תחת טיפול בביספוספונטים. מחקרים אלו דיווחו אמנם על ההשפעה החיובית על BMD אך לא על הפחתת הסיכון לשברים.
2. לעומת זאת העברת מטופלים אוסטיאופורוטיים לטריפרטייד (פורטאו) נמצאה כמשפרת BMD ומפחיתה הסיכון לשברים, גם לאחר הפסקת הטיפול. הירידה בסיכון לשברי חוליות עם טריפרטרייד נמצאה אף כגדולה יותר מול ריזדרונט (אקטונל) .
לצפייה והאזנה בהרצאה המלאה