במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Korean Medical Science מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס, טיפול ב-Denosumab (פרוליה) לווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם בכל אתרי השלד שנבחנו, עליה גדולה יותר במדד TBS (Trabecular Bone Score) ועיכוב גדול יותר בשחלוף עצם, בהשוואה לטיפול ב-Zoledronic Acid (אקלסטה).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוליה ואקלסטה מהווים כיום את התכשירים נוגדי-ספיגת עצם הפוטנטיים ביותר לטיפול באוסטיאופורוזיס. למרות השפעות דומות על ספיגת עצם, לתכשירים אלו מנגנוני פעולה שונים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את ההשפעה של פרוליה מול אקלסטה לאחר שנתיים צפיפות עצם, TBS וסמני שחלוף עצם.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 585 נשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס שלא קיבל טיפול תרופתי כנגד אוסטיאופורוזיס. מבין אלו, 290 נשים קיבלו טיפול בפרוליה במינון 60 מ"ג כל שישה חודשים בין 2017 ו-2018 ו-295 נשים טופלו באקלסטה במינון 5 מ"ג כל שנה בין 2015 עד 2017. מדדי צפיפות עצם, TBS ו-CTX נמדדו בתחילת המחקר ושנתיים לאחר טיפול בפרוליה או עירוי אקלסטה.
החוקרים בחנו את הנתונים לאחר שנתיים בקרב 188 נשים בזרוע הטיפול בפרוליה ו-183 נשים בזרוע הטיפול באקלסטה. השינוי בצפיפות העצם מתחילת המחקר עד לאחר שנתיים היה גדול יותר משמעותית בזרוע הטיפול בפרוליה, בהשוואה לטיפול באקלסטה (p<0.001). השינוי ב-TBS בזרוע הטיפול בפרוליה היה מובהק סטטיסטית בהשוואה לתחילת המחקר (p<0.001) ובהשוואה לזרוע הטיפול באקלסטה (p<0.001/
הטיפול בפרוליה לווה בירידה גדולה יותר משמעותית בריכוז CTX, בהשוואה לטיפול באקלסטה (p=0.041).
ממצאי המחקר מעידים כי בנשים עם אוסטיאופורוזיס לאחר-מנופאוזה, טיפול בפרוליה מלווה בשיפור גדול יותר בצפיפות עצם ו-TBS, לצד עיכוב גדול יותר בשחלוף העצם, בהשוואה לאקלסטה.
J Korean Med Sci. 2022 Apr 4