ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Pediatrics, עולה כי טיפול ראשוני בקהילה בדלקת חריפה של האוזן התיכונה (AOM) שונה באופן ניכר מההנחיות המומלצות לשנת 2004. מרבית הרופאים מקבלים את הרעיון של השגחה אך לעיתים רחוקות משתמשים בו. האנטיביוטיקה הנרשמת על ידי הרופאים לטיפול ב-AOM משתנה בצורה נרחבת מזו המומלצת בהנחיות, כאשר השונות עלתה משנת 2004.
ב-2004 ה-AAP (American Academy of Pediatrics) וה-AAFP (American Academy of Family Physicians) פרסמו הנחיות קליניות לטיפול ב-AOM, שכללו אופציה של השגחה עבור מקרים נבחרים והמלצות לטיפול בסוגי אנטיביוטיקה ספציפיים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות טיפול ראשוני בקהילה ב-AOM מול ההנחיות המומלצות ותיאור טרנדים משנת 2004.
החוקרים שלחו סקר בדואר לחברי Slone Center Office-Based Research Network החל ממארס ועד ליוני 2006. שיעור התגובה היה 62.7% (299/477).
בשנת 2004, 88% מהרופאים החשיבו אופציית השגחה ב- AOM ללא טיפול אנטיביוטי מיידי כהגיוני ובשנת 2006 -83.3%. רופאים, שמילאו את הסקר ב-2006 דיווחו על שימוש בהשגחה בשלושת החודשים הקודמים בחציון של 15% ממקרי AOM בלבד. הרופאים דיווחו שהמחסומים הכי נפוצים לשימוש בהשגחה היו אי רצון ההורים שלא לקבל טיפול אנטיביוטי לילדיהם (83.5%) והעלות והקושי של מעקב אחר הילדים, שלא השתפרו (30.9%).
עבור כל אחד מ-4 התרחישים הקליניים הנפוצים של AOM, ההסכמה עם ההנחיות לטיפול אנטיביוטי שיצאו בשנת 2004 פחתה משנת 2004 ל-2006. ההסכמה בשנת 2006 עבור כל אחד מתרחישי AOM הייתה 57.2% עבור שימוש במינון גבוה של amoxicillin כטיפול בסימפטומים לא קשים, 12.7% עבור שימוש במינון גבוה של amoxicillin-clavulanate כטיפול בסימפטומים קשים, 42.8% עבור שימוש במינון גבוה של amoxicillin-clavulanate עבור מקרים העמידים לטיפול ב- amoxicillin ו-16.7% עבור שימוש ב- ceftriaxone לתוך השריר כטיפול במקרים העמידים לטיפול ב- amoxicillin-clavulanate.
מרבית רופאי הקהילה מקבלים את הרעיון של השגחה ב-AOM, אך משתמשים בה רק מדי פעם. האנטיביוטיקה הנרשמת לטיפול ב-AOM שונה משמעותית מההנחיות המומלצות, כאשר השונות נמצאת בעלייה משנת 2004.
מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת להכליל את תוצאות המחקר לרופאים, שאינם מעורבים ב- research network ואפשרות של הטיות, כגון הטיית תגובה.
החוקרים מסכמים ואומרים כי בסופו של דבר, גם ההנחיות הטובות ביותר שיש המבוססות על עדות, משפרות טיפול רק אם הרופאים מיישמים אותן ורואים בהן כמשכנעות מדעית וישימות קלינית. במקרה של הנחיות 2004 AAP/AAFP AOM, המומחים עדיין מתמודדים עם האתגר הגדול של שכנוע רופאים, שההמלצות מייצגות את הפירוש הטוב ביותר של המידע ועוזרים לרופאים להתמודד עם המחסומים בדרך ליישום ההמלצות.
Pediatrics. 2007;120:281-287
לידיעה במדסקייפ