ממחקר חדש עולה, כי דלקת האוזן התיכונה (OM-otitis media ) בשנה הראשונה לחיים עלולה לפגום בתהליך עיבוד השמיעה בקורטקס ובגזע המוח למשך שנים לאחר הזיהום ההתחלתי.
החוקרים מציינים, כי גם משך קצר של OM בשנה הראשונה לחיים עלול לגרום לחסרים ארוכי טווח בעיבוד השמיעתי. לכן, על הרופאים להבין את הצורך בזיהוי מוקדם וטיפול מהיר.
במחקרם החוקרים העריכו את ההשפעה של OM מוקדם על גזע המוח ועל פוטנציאלים קורטיקלים, וחקרו את הפרסיסטנטיות של השפעות אלה ב-30 ילדים.
נמצא, כי זמן ההולכה המרכזי הממוצע היה מוגבר משמעותית, וכי האמפליטודה הממוצעת של גל I ו-II ב- evoked auditory brainstem responses הייתה מופחתת משמעותית בילדים בני שלוש שנים, שסבלו מ-OM בשנה הראשונה לחייהם. הליקויים לא נמצאו בילדים בגיל 4 עם OM בגיל מוקדם.
באופן דומה, זמני החביון (אך לא האמפליטודה) של גלי תגובת late latency היו פחותים באופן מובהק בקרב ילדים בגיל 3 שנים עם OM בגיל מוקדם. שינויים אלה לא נצפו בילדים בני 4 שנים, שסבלו מ-OM בשנה הראשונה לחייהם.
ההשפעות השליליות של OM בהופעה מוקדמת על תגובות גזע המוח לגירוי שמיעתי, ותגובות late latency שנותרו עד שהילדים היו בני שלוש אך נעלמו בהמשך, עשויות להיות לא הגיוניות, מזהירים החוקרים. אין לבסס פרשנות מעין זו על תוצאות ממחקר חתך, משום שאין דרך לדעת כי פרטים בגיל 4.1 שנים ומעלה במחקר הנוכחי חוו השפעות שליליות של OM מוקדם יותר, כאשר היו בני 3.6 שנים ומטה.
כעת, החוקרים מנסים לחקור את הסיבוכים של OM במחקר אורכי. בהמשך, הם מתכננים להשתמש בגירוי מורכב יותר, כגון דיבור, במטרה לתעד את גזע המוח ואת התגובות הקורטיקליות, שכן הדבר ישפר את רגישות הבדיקה.
לסיום, מוסיפים החוקרים, כי במידה וממצאים אלה יתבררו כנכונים במחקר אורכי, יהיה צורך בנקיטת אמצעים להפחתת הסיכוי לפגיעה שמיעתית במהלך אפיזודות פעילות של OM, כגון דיבור קרוב יותר לילד או דיבור בקול רם יותר, במטרה לפצות על יכולת השמיעה הירודה.
Behavioral and Brain Functions 2008;4:17
לידיעה במדסקייפ