ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Archives of Otolaryngology-Head and Neck Surgery עולה כי מספר הילדים אשר התייצגו עם מסטואידיטיס חריפה ואבצס סובפריאוסטיאלי במרכז רפואי אקדמי שלישוני לילדים עלה בצורה משמעותית בין השנים 2000 ל-2007.
לדברי החוקרים, מסטואידיטיס חריפה הייתה הבעיה הזיהומית השכיחה ביותר אשר הצריכה אשפוז בקרב תינוקות וילדים לפני שהפכה האנטיביוטיקה לזמינה. עם בוא התרופות האנטיביוטיות, ירדה ההיארעות, אולם מסטואידיטיס חריפה נותרת הסיבוך המוגלתי השכיח ביותר של דלקת חריפה של האוזן התיכונה (Acute Otitis Media, AOM), מציינים החוקרים.
החוקרים מסבירים כי בעקבות הנחיות שפורסמו לאחרונה אשר ממליצות על כך שילדים מסוימים עם AOM יטופלו ללא אנטיביוטיקה, הם ראו לנכון לחקור את השאלה האם סיבוכים זיהומיים נמצאים בעלייה. למטרה זו, הם סקרו תיעודים רפואיים וקודים אבחנתיים בבית החולים לילדים של פילדלפיה.
החוקרים איתרו 87 חולים (בגיל ממוצע של 56 חודשים, חציון של 37 חודשים). תוצאות בדיקות בקטריולוגיות, אשר היו זמינות עבור 67 מהחולים, הראו כי הפתוגנים אשר זוהו בתכיפות הרבה ביותר היו Streptococcus pneumoniae (28%), זיהומים פולימיקרוביאליים (13%), ו-Group A Streptococcus (10%). בסך הכל, לכשליש מהחולים היו תוצאות שליליות של התרביות. שיעור המקרים עם מיקרואורגניזמים עמידים היה נמוך (כ-22%), אולם היה מצוי בקורלציה ללוח הזמנים הקלנדרי (r = 0.78; P = 0.02).
בנוסף, מצאו החוקרים יחס ישר וליניארי בין מספר המקרים של מסטואידיטיס חריפה לשנה לבין לוח הזמנים הקלנדרי (r = 0.73; P = 0.04). תבנית דומה נרשמה גם עבור המקרים של אבצס סובפריאוסטיאלי (r = 0.96; P < 0.001).
החוקרים מציינים כי נראה שעלייה זו במספר המקרים של מסטואידיטיס חריפה ושל אבצס סובפריאוסטיאלי איננה מוסברת לחלוטין על ידי השינוי בנרחבות הטיפול הרפואי, בדפוסי הפניית החולים, בטיפול האנטיביוטי או בעמידות לאנטיביוטיקה, כי אם מהווה כנראה עלייה של ממש בהיארעות.
עם זאת, הם מסכמים, יהיה צורך במחקרים מבוססי-אוכלוסייה על מנת לקבוע בצורה מוחלטת אם ההיארעות של סיבוכים מוגלתיים אלו של דלקת חריפה של האוזן התיכונה אכן נמצאת בעלייה.
Arch Otolaryngol Head Neck Surg 2009;135:638-641
לידיעה במדסקייפ