במחקר מובאים נתונים אודות שכיחותיהם של דפוסי תגובות שמיעה ספציפיים, העדר תגובות שמיעתיות בגזע המוח (ABRs) והימצאות הנפקות אוטו-אקוסטיות (OAEs) בילודים שעברו בדיקות סקר לשמיעה ביחידה לטיפול נמרץ ילודים (NICU). פרופיל זה, שסווג כנוירופתיה שמיעתית או דיס-סינכרוניה שמיעתית (AN/AD) הינו פגיעה תפקודית בהעברה הנוירונלית או בהעברה בגזע המוח המופיעה בילודים שבהם תאי השערה החיצוניים מתפקדים באופן תקין. למרות שפרופיל AN/AD נקשר לגורמי סיכון מסוימים, לא ידוע מהי שכיחות הופעתו וכיצד לחזות אותו.
במסגרת המחקר בוצעה אנליזה של תוצאות שהתקבלו במדידות אלקטרו-פיזיולוגיות ושל סקירת הרשומות הרפואיות. החוקרים בדקו את הקשר בין פרופיל AN/AD לבין הגורמים הבאים: מין, גיל הלידה, שימוש בתרופות אוטו-טוקסיות, משקל לידה נמוך, היפר-בילירובינמיה, מיימת ראש, דרוג אפגר נמוך, אנוקסיה, סינדרום מצוקה נשימתית, יתר לחץ דם ריאתי, דימום בין-חדרי, ריבוי לידות, פעילות פרכוסית והיסטוריה משפחתית.
החוקרים מצאו כי 115 (24.1%) מתוך 477 הילודים נכשלו בבדיקת ה-ABR באוזן אחת או בשתי האוזניים והופיעה בהם העברה בי-לטראלית של OAEs. השוואות הילודים המתאימים לפרופיל ה- AN/ADלאלו שאינם מתאימים לפרופיל זה נמצאו שליליות פרט ל-3 מקרים: ילודים הסובלים מהיפר-בילירובנמיה וילודים שנטלו vancomycin או furosemide. מודל אנליזת רגרסיה לוגיסטית לא אפשר זיהוי של ילודים הנתונים בסיכון לפרופיל AN/AD יוני-לטראלי או בי-לטראלי.
החוקרים מסיקים כי יש לבצע את סריקת הילודים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים באמצעות בדיקת ה-ABR תחילה, ולאחר מכן לבדוק OAE במקרים של כשלון בבדיקת ה-ABR. החוקרים מציינים כי ישנו צורך בביצוע מחקרים נוספים משום ששכיחות מקרי פרופיל ה- AN/AD עמדה על 24% באוכלוסיה זו, המצויה בסיכון.
PEDIATRICS Vol. 116 No. 4 October 2005, pp. 933-938
הערות עורך:
כיום אנו נמצאים בפיתחו של עידן שבו נבצע בדיקות סקר לשמיעה אצל כל היילודים. ייתכן כי ביילודים בסיכון לפגיעה בשמיעה עלינו לבצע תחילה ABR ורק לאחר מכן OAE.