למיפוי עצמות (טכנציום) רגישות גבוהה ביותר לזיהוי תהליכים דלקתיים ולתהליכים בהם מתקיים מטאבוליזם פעיל בעצם כמו זיהומים, שברים וגידולים. הערך של מיפוי עצמות באבחון כאבים בכפות רגליים במבוגרים הוכח בעבר.
כאבים בכפות רגלים בילדים מתבטאים בד"כ בצליעה או סירוב לדרוך. ברוב המקרים די באנמנזה ובדיקה פיזיקלית לבצע אבחנה. במקרים בהם יש קושי בנטילת אנמנזה או כאשר האבחנה אינה ברורה יש צורך בהדמייה. צילומי רנטגן מבוצעים תחילה אך רגישותם ומובהקותם נמוכה. MRI הוא כלי מצויין לאבחון כאבים מוסקולוסקילטליים בילדים ובעיקר זיהומים, אולם יש שדורש הרדמה והאיזור הנסרק מצומצם. במקרים אלו יעילות מיפוי עצמות גבוהה.
מטרת המאמר:
- בדיקת יעילות מיפוי העצמות באבחון כאבי כפות רגליים בילדים
- בדיקה האם הודות למיפוי נעשה שינוי בטיפול בילד
שיטות: סקירה רטרוספקטיבית של כל המקרים בילדים משך 14 שנים בבית חולים בלוס אנגלס בהם בוצע מיפוי עצמות להערכת כאבים בכפות רגליים.
תוצאות: זוהו 55 ילדים שעמדו בתנאי הסף. מתוכם 46 מטופלים (49 כפות רגליים) עמדו בתנאי המחקר. הגיל הממוצע 5.6 שנים (2-11 שנים). ב 21 מ 49 כפות הרגליים הייתה אבחנה משוערת לפני המיפוי. אבחנה זו שונתה הודות למיפוי ב 14 מקרים. בשליש הנותר המיפוי לא שינה את האבחנה. ב 17 מתוך 28 כפות הרגליים בהן לא הייתה אבחנה לפני המיפוי, בוצעה אבחנה הודות למיפוי. ב 16 כפות הרגליים המיפוי הביא לשינוי משמעותי בשיטת הטיפול (4 ניתוחים, 12 צירוף של מדרס או מחוך ו NSAID ). ב 16 כפות רגליים הייתה למיפוי השפעה פחות דרמתית על טיפול (התחלה או המשך טיפול אנטיביוטי במקרי אוסטיאומייליטיס או זיהום במפרק, או טיפול לא כירורגי בכף רגל שטוחה, דלקת גיד אכילס או סינדרום סינוס טרסי). ב 17 כפות רגליים המיפוי לא שינה את הטיפול.
האבחנות השכיחות היו אוסטיאומייליטיס, זיהום מפרקי, אוסטיאוארטריטיס, AVN של הנביקולר. פסאודוארטרוזיס, דלקת גיד אכילס וכף רגל שטוחה.
דיון: במאמר מ 1991 נמצא כי למיפוי עצמות רגישות של 94% ומובהקות בת 76% בשברים בכפות הרגליים. מחקר אחר (1983) הדגים 90% רגישות ו 94% מובהקות באבחון אוסטיאומייליטיס (מיפוי תלת שלבי). Plantar fasciitis (PF ) היא אחת הסיבות השכיחות לכאבים בכפות רגליים. ברוב המקרים האבחנה מתבצעת על סמך אנמנזה ובדיקה פיזיקלית, במקרי ספק המיפוי יעיל מאד: קליטה מאוחרת במקור המשותף בקלקניאוס של הפלנטר אפונאורוזיס והמכופפים הקצרים.
במחקר הנוכחי מיפוי עצמות היה כלי יעיל באבחון ב 78% מהמקרים, וב 63% מהמקרים הייתה לו חשיבות בתכנון הטיפול. ב 7 מקרים המיפוי היה תקין ובכך נשללה מחלה משמעותית המחייבת טיפול מיוחד או המשך בירור.
מיפוי עצמות יעיל באבחון כאבים בכפות הרגליים בילדים. יעילותו אמנם נמוכה מ MRI אך המיפוי זול יותר, אינו מחייב הרדמה, סורק את כל הגוף ובשונה מ MRI פחות רגיש לתזוזות המטופל בזמן הבדיקה.
החיסרון כרוך כמובן בחשיפה לקרינה. במיפוי כלל גופי כמות הקרינה נמוכה מ 300mrem (ב CT כמות הקרינה עלולה להגיע ל 1000mrem ). חיסרון נוסף הוא הדמיית תהליכים בילדים סמוך ללוחית הצמיחה בה הקליטה בכל מקרה גבוהה. בכפות הרגליים בעייה זו משמעותית פחות.
Hazany SJ. Bader SR. Hazany D. Nancy T. Otsuka N. Use of radioisotope bone scan in children with obscure foot pain. J Ped Othop B 20(4) 2001 252-256
הערות העורך
משך 14 שנים בוצעו בדיקות מיפוי עצם בבית חולים מרכזי בלוס אנגלס ב 55 ילדים (ממוצע של 4 מיפויים בשנה לאבחון הסיבה לכאבים בכפות הרגליים). יש לציין כי 8 מטופלים עברו לפני הופעת הכאבים ניתוח בגפה, ולפיכך מדובר במקרים מסובכים מעט יותר. עוד מעניין כי ב 5 כפות רגלים מ 49 האבחנה לאחר המיפוי הייתה כף רגל שטוחה (?!).
אז אכן למיפוי חשיבות במקרים בהן אין אבחנה ברורה, אך ברוב המקרים אין בו צורך.