שימוש קבוע במינון נמוך של מורפין פומי בשחרור-ממושך נמצא בטוח בחולים עם קוצר נשימה כרוני, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ Supportive and Palliative Care.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר בשלב 3 להערכת מורפין בשחרור-ממושך בחולים עם קוצר נשימה כרוני ולהערכת אירועים חריגים על-רקע הטיפול בקבוצות הטיפול במורפין ובקבוצת הפלסבו.
מהנתונים עלה כי זוהו 1,449 אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי ב-138 משתתפים (97%) בקבוצת הטיפול במורפין, זאת בהשוואה ל-132 משתתפים (96%) בקבוצת הפלסבו. מבין אירועים אלו, 10% היו אירועים חמורים, ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.
שיעור גבוה יותר משמעותית של משתתפים שטופלו במורפין דיווחו על עצירות (56% לעומת 43%) והקאה (37% לעומת 23%), אך לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשינוי הממוצע מתחילת המחקר במדדים להערכת נזק נשימתי.
תסמינים העשויים לנבוע מהטיפול באופיואידים (אשר נאספו במסגרת המחקר כאירועים חריגים על-רקע הטיפול בעלי עניין מיוחד) תועדו בשיעור דומה של מטופלים במורפין (91%) ובפלסבו (95%). הגורם היחיד שנקשר בקשר משמעותי עם אירועים חריגים חמורים על-רקע הטיפול בעלי עניין מיוחד כללו מין (סיכוי גבוה פי 4.27 בקרב נשים, בהשוואה לגברים).
החוקרים כותבים כי רופאים יכולים לטפל בחולים עם קוצר נשימה כרוני באופיואידים ללא חשש, כאשר ניתן טיפול סדיר, במינון נמוך ובשחרור-ממושך, לצד בחירה זהירה של חולים והמשך מעקב רציף אחר המטופלים.
BMJ Supportive and Palliative Care
לידיעה במדסקייפ