מחקר חדש מראה, כי ההישרדות לאחר כריתת לבלב בשל סרטן לבלב ארוכה פי שניים כאשר הגידול שלילי לחלבון קושר הסידן S100A2 לעומת גידולים המבטאים רמות גבוהות של חלבון זה.
המחקר עדיין מצוי בשלב מוקדם מאוד, אך החוקרים מצאו כי בדיקה לחלבון ה- S100A2 עשויה לסייע לזהות אילו חולים הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להפיק תועלת מניתוח, העלול להיות מסוכן ובעל סיבוכים.
בעוקבה גדולה של חולים עם סרטן לבלב החוקרים העריכו את הקשר בין הישרדות ספציפית למחלה ובין הרמות של 17 ביומרקרים הידועים, או חשודים, כמבוטאים באופן חריג בסרטן לבלב.
החוקרים מדווחים, כי מתוך 17 המרקרים שנבדקו, המנבא הבלתי תלוי היחיד לתוצאה לאחר ניתוח היה ה-S100A2. חולים עם רמות גבוהות של S100A2 היו עם חציון הישרדות של 8.8 חודשים לעומת 19.4 חודשים בחולים שהגידול שלהם לא הכיל חלבון זה.
לדברי החוקרים, חולים עם גידולים השליליים ל- S100A2 היו עם תועלת מובהקת בהישרדות מכריתת לבלב גם בנוכחות מעורבות של השוליים הניתוחיים (חציון הישרדות 15.7 חודשים) או גרורות לבלוטות לימפה (חציון הישרדות 17.4 חודשים).
מסקנתם הייתה, כי ביטוי S100A2 הינו המנבא הטוב ביותר שדווח עד כה לתגובה לכריתת לבלב עבור חולים עם סרטן לבלב, וכי ביטוי גבוה של S100A2 עלול לייצג התפתחות של פנוטיפ גרורתי.
לדבריהם, מדידה פרוספקטיבית של S100A2 בביופסיות אבחנתיות היא בעלת פוטנציאל לשימוש קליני כמרקר מנבא לתגובה לכריתת לבלב וטיפולים אחרים המכוונים למחלה ממוקמת.
לידיעה במדסקייפ