דו"ח סטטיסטיקה שנתי בנושא הסרטן פורסם בגיליון מאי של A Cancer Journal for Clinicians. הדו"ח מדגים ירידה בשיעורי התמותה והיארעות סרטן בארצות הברית. הירידה היציבה בתמותה הקשורה לסרטן ב-15 השנה האחרונות מתגרמת לכך ש-650,000 מקרי מוות נמנעו או נדחו.
אף על פי כן, סרטן נותר גורם התמותה המוביל השני לאחר מחלה קרדיווסקולארית בשנת 2006. המספרים עדיין ענקיים, כאשר ההערכה לשנת 2009 עומדת על 1,479,350 מקרי סרטן חדשים ו-562,340 מקרי תמותה הקשורים לסרטן.
ירידה של 1-2% בשנה בשיעור התמותה מסרטן עשויה להישמע קטנה, אך הדו"ח החדש מדגים שמדובר ב-650,000 מקרי תמותה שנמענים על פני 15 שנה. במידה ושיעור התמותה לא היה ממשיך לרדת, כ-100,000 מטופלים כל שנה היו מתים ולא חוגגים יומולדת נוספת.
ירידות בתמותה ובהיארעות
משנת 1975 הופיעו שיפורים ניכרים בשיעורי ההישרדות היחסיים לאחר 5 שנים עבור סוגים רבים של גידולים ממאירים ועבור שילוב של כל הגידולים הממאירים. העלייה בשיעורים משקפת שילוב של אבחון מוקדם והתקדמות בטיפול. הדו"ח החדש מצביע על התקדמות מעטה בשיפור תוצאות של מספר גידולים ממאירים, כולל סרטן ריאה ולבלב. בנוסף, היארעות הסרטן ושיעור התמותה יכולים להשתנות בהתאם למין, גזע/אתניות, השכלה ואזור גיאוגרפי.
בין השנים 1990-2005, שיעור התמותה הכולל מסרטן ירד ב-19.2% בגברים וב-11.4% בנשים. בגברים, הירידה בשיעור התמותה נגרמה בעיקר מירידה בשיעורי התמותה מסרטן ריאה (37%), ערמונית (24%) וקולו-רקטום (17%). בנשים, הירידה בשיעור התמותה נגרמה בעיקר מירידה בשיעורי התמותה של סרטן שד (37%) וקולו-רקטום (24%).
שיעורי היארעות הסרטן ירדו ב-1.8% פר שנה בגברים בין השנים 2001-2005 וב-0.6% פר שנה בנשים בין השנים 1998-2005. ירידה זו נבעה בעיקר מירידות ב-3 גידולים ממאירים בגברים (ריאה, ערמונית וקולו-רקטום) ומשני גידולים ממאירים בנשים (שד וקולו-רקטום).
טרנדים בהיארעות ובתוצאות
בשנת 2009, גידולי הערמונית, ריאה וברונכוס ומעי גס ורקטום יהוו כ-50% מכלל הגידולים הממאירים החדשים המאובחנים בגברים, כאשר סרטן הערמונית בעצמו יהווה 25% מהמקרים החדשים (192,280).
בנשים (בשנת 2009), 3 הגידולים הממאירים הנפוצים ביותר יהיו סרטן שד, ריאה וברונכוס ומעי גס ורקטום, כאשר גידולים אלה מהווים 51% ממקרי הסרטן החדשים. ההערכה היא שסרטן שד לבדו יהווה 27% ממקרי הסרטן החדשים (192,370).
גידולים של הריאה והברונכוס, ערמונית וקולו-רקטום בגברים וגידולי ריאה וברונכוס, שד וקולו-רקטום בנשים ממשיכים להיות הגידולים הקטלניים ביותר. 4 גידולים ממאירים אלה אחראים לקרוב למחצית ממקרי התמותה הקשורים לסרטן בגברים ונשים.
למרות זאת, שיעורי התמותה יורדים עבור 4 גידולים ממאירים אלה, מלבד המקרה של סרטן ריאה בנשים, שבו השיעורים התייצבו משנת 2003 ל-2005. שיעורי ההיארעות של גידולים אלה גם כן נמצאים בירידה, מלבד המקרה של סרטן ריאה בנשים, שבו שיעורי ההיארעות עדיין בעלייה.
ההשפעה של אתניות/גזע
שיעורי ההיארעות והתמותה ממשיכים להשתנות באופן ניכר בין קבוצות גזעיות ואתניות שונות. בהשוואה לגברים לבנים, לגברים שחורים יש שיעור היארעות הגבוה ב-18% ושיעור תמותה הגבוה ב-36% עבור שילוב של כל הגידולים הממאירים. לנשים שחורות, לעומת זאת, יש שיעור היארעות הנמוך ב-6% מזה של נשים לבנות, אך שיעור התמותה שלהן גבוה ב-17%.
שיעורי היארעות סרטן ותמותה נמוכים יותר, באופן כללי, בקבוצות הגזעיות והאתניות האחרות (לא לבנים ולא שחורים), למרות ששיעורי ההיארעות והתמותה נוטים להיות גבוהים יותר עבור גידולים ממאירים של צוואר הרחם, קיבה וכבד בהשוואה ללבנים.
כמו כן, לשחורים יש תוצאות פחות טובות בהשוואה ללבנים. שיעור הישרדות לאחר 5 שנים נמוך יותר בכל שלב של מחלה וכמעט בכל גידול ממאיר. השונות בתוצאות נובעת מסיבות רבות, כולל גורמים כגון בעיה בגישה לטיפול רפואי איכותי ו/או הבדלים במחלות רקע.
עלייה במספר מקרי התמותה מסרטן בשנת 2006
סרטן אחראי ל-23% ממקרי התמותה בארצות הברית בשנת 2006, אך מספר מקרי התמותה מסרטן בשנה זו היה גבוה ב-568 מקרים לעומת 2005. ממצא זה נובע ככל הנראה מגדילת והזדקנות האוכלוסייה מאחר והירידה בשיעורי התמותה המתוקננים לגיל לא איזנה את ההשפעה של גדילת והזדקנות האוכלוסייה על מספר מקרי התמותה מסרטן.
כשסיבות התמותה דורגו בהתאם לקבוצות גיל (במרווחים של 20 שנה), סרטן היה אחד מתוך 5 סיבות התמותה המובילים בכל הגילאים ובשני המינים. סרטן הוא סיבת המוות המובילה בנשים בנות 40-79 ובגברים בני 60-79. לשם ההשוואה, מחלת לב היא סיבת המוות המובילה בגברים ונשים מתחת לגיל 85.
סבירות לפתח סרטן במשך החיים
מחברי הדו"ח מדגישים שההערכות המופיעות בדו"ח מבוססות על ניסיון עם האוכלוסייה הכללית ועשויות להעריך במידה מופחתת או גדולה מדי את הסיכון האינדיבידואלי הודות להבדלים בחשיפה ו/או למועדות גנטית. למרות זאת, בהתבסס על המידע המגיע מהאוכלוסייה, הסבירות במהלך החיים לפתח גידול ממאיר עומדת על 44% בגברים ו-37% בנשים. בגלל שהגיל לאבחון סרטן שד מוקדם יותר בהשוואה לגידולים ממאירים אחרים, לנשים יש סבירות גבוהה יותר במקצת לקבל אבחנה של סרטן לפני גיל 60.
למרות ההתקדמות שבוצעה בהפחתת שיעורי ההיארעות והתמותה ושיפור ההישרדות, סרטן עדיין אחראי ליותר מקרי תמותה ממחלת לב בנבדקים מתחת לגיל 85. ניתן להאיץ התקדמות נוספת בתחום על ידי יישום הידע הקיים בתחום של שליטה בסרטן ועל ידי תמיכה בגילויים חדשים במניעת גידולים ממאירים, אבחון מוקדם וטיפול.
לידיעה במדסקייפ