שני מחקרים אשר ראו אור לאחרונה מספקים רמזים חדשים בנוגע לגורמים המגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן הלבלב, ועשויים לשפוך אור חדש על מנגנון יצירת הגידולים בלבלב.
על אף שהיה ידוע כי השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן הלבלב, ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי עלייה במשקל בגיל העשרה הינה מסוכנת במיוחד.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הסיכון לסרטן הלבלב לבין משקל גוף עודף לאורך חייו של החולה. לשם כך, בחרו החוקרים לבצע מחקר מקרה-ביקורת שכלל 841 חולים ו-754 נבדקים מתואמים בקבוצת הביקורת.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין הסיכון לפתח סרטן הלבלב לבין מצב של משקל עודף בין הגילאים 14 ו-39 שנים, וכן מצב של השמנת יתר בין הגילאים 20-49 שנים. לדברי החוקרים, הקשר החזק ביותר בין השמנה וסרטן הלבלב נצפתה בקרב אלו שהיו במשקל עודף או בהשמנת יתר בין גילאי 30 ל-39 שנים. הם מוסיפים ואומרים כי לאחר גיל 40-49 שנה השתווה הסיכון המוגבר לפתח סרטן הלבלב המיוחס למשקל עודף.
החוקרים מציעים כי ניתן אולי להסביר את הקשר החזק יותר אשר ניכר היה בין המחלה ובין עלייה במשקל בתחילת הבגרות, בניגוד לבגרות המאוחרת יותר, באמצעות פרק הזמן הארוך יותר במהלכו היו חולים אלו חשופים למשקל עודף.
בנוסף, מתוצאות המחקר עלה כי חולים עם סרטן הלבלב שהיו במשקל עודף או בהשמנת יתר בעת האבחנה היו בעלי הישרדות נמוכה יותר לעומת אלו שלא. ממצא זה, מוסיפים החוקרים, היה בלתי תלוי בגורמים כמו ה-stage של הגידול או המצב לאחר הסרתו הכירורגית. בנוסף, מכיוון שסרטן הלבלב הינה ממאירות בעלת התקדמות מהירה, הרי שלא ניתן להסביר ממצא זה על ידי התחלואה הנלווית להשמנה, כגון מחלה קרדיווסקולארית, לדבריהם.
עם זאת, במאמר מערכת אשר התייחס לפרסום הדברים נטען כי סרטן הלבלב עשוי לגרום לירידה משמעותית במשקל, פעמים רבות עוד טרם נעשית האבחנה, ואילו החוקרים במחקר הנוכחי לא בדקו שמא הפרוגנוזה הייתה מושפעת מירידה של החולה במשקלו בטרם נעשתה האבחנה.
עוד נכתב שם כי המחקר החדש מראה שמשקל מוגבר עשוי להאיץ את התוצאים לאורך מהלך המחלה, החל מהסיכון לפתח סרטן וכלה בתוצא הסופי שלו.
כותבי מאמר המערכת מוסיפים כי ממצאי המחקר עשוי לספק תובנות ביולוגיות חדשות באשר לשאלה מדוע סרטן הלבלב מביא לתוצאה כה עגומה. מחקרים עתידיים נדרשים לדבריהם על מנת לספק רמזים נוספים לשם פיתוח אסטרטגיות אפשריות למניעת המחלה האגרסיבית והעמידה הזו, ולטיפול בה.
הכותבים מסבירים כי ככל הנראה מעורבים מספר מנגנונים בהתפתחות המחלה.
המנגנון השכיח ביותר עשוי להיות זה של עמידות לאינסולין, לטענתם. הם מוסיפים כי בהשמנה, רקמת השומן מתפקדת כאיבר אנדוקריני בכך שמווסתת את השחרור של חומצות שומן חופשיות, ציטוקינים והורמונים, דבר המוביל להתפתחות של עמידות לאינסולין, וכתוצאה מכך להיפראינסולינמיה קומפנסטורית כרונית. רמות האינסולין הגבוהות, כמו גם הרמות הגבוהות של Insulin-like growth-factor 1 (IGF1), עשויות לקדם שגשוג תאי ולמנוע אפופטוזיס, ולפיכך לתרום לתהליך יצירת הגידול, לדברי המומחים, בעוד שהתגובות הדלקתיות לאדיפוציטוקינים עשויות להגביר את האנגיוגנזה ואת היצמדות התאים, באופן שיוביל להתקדמות מהירה של המחלה ולהיווצרות גרורות. כותבי מאמר המערכת מסבירים כי יש מידה של סבירות להשערה זו, אולם יתכן ומעורבים גם מנגנונים אחרים בנוסף, לרבות שינויים בתפקוד מערכת החיסון או ברמות האסטרוגן במחזור הדם באנשים הסובלים ממשקל עודף או מהשמנת יתר.
המחקר השני אשר מספק גם הוא רמזים חדשים בנוגע להתפתחות של סרטן הלבלב ראה אור ב-Journal of the National Cancer Institute, וממנו עולה כי הצריכה של שומן ממקור חי בתזונה קשורה לסיכון מוגבר לפתח סרטן הלבלב.
החוקרים עשו שימוש בעבודתם בנתונים מתוך ה-National Institutes of Health American Association of Retired Persons Diet and Health Study.
החוקרים מצאו כי קיים קשר חיובי בין סרטן הלבלב ובין צריכה כוללת של שומן, צריכת שומן רווי וצריכת שומן מונו-בלתי רווי, ובמיוחד ממקור של בשר אדום ומוצרי חלב. לעומת זאת, לא נמצא קשר עקבי בין המחלה לבין צריכה של שומן פולי-בלתי רווי ממקור צמחי.
על פי מאמר מערכת אשר התפרסם באותו גיליון, מחקרים קודמים שבחנו תזונה וסיכון לסרטן הלבלב הגיעו למסקנות סותרות. בעוד שמחקרים אחדים הראו קשר מובהק, אחרים לא מצאו כל קשר בין הסיכון לפתח סרטן הלבלב ובין הצריכה הכוללת של בשר, צריכת בשר אדום, בשר מעובד, צריכה כוללת של שומן, או צריכה של שומן רווי או מונו-בלתי רווי, הם מציינים. לעומת זאת, המחקר הנוכחי מבוצע לדבריהם כהלכה, מספק מידע באיכות גבוהה ולפיכך מהווה תוספת מבורכת להבנה של מחלה זו, אשר זקוקה לתובנות חדשות עד מאוד.
עם זאת, המידע האפידמיולוגי והמעבדתי הקיים אינו מספיק על מנת לאשר את החשיבות של שומן מן החי בפני עצמו, או אפילו את הרעיון שבשר בכלל הינו גורם חשוב, בניגוד להעדפות תזונתיות או העדפות של אורח חיים הקשורות לצריכה של בשר.
אף על פי כן, המידע הקיים כן מציע לדברי הכותבים כי ישנם יתרונות בריאותיים להגבלה של צריכת בשר ושומן רווי, והמחקר האמור מספק תמיכה נוספת בהמלצות אלו.
רעיון זה שב והודגש בפי כותבי מאמר המערכת המתייחס לפרסום האחרון ב-JAMA, לדבריהם המחקר תורם נדבך נוסף לעדויות המצטברות על כך שתזונה מאוזנת, אורח חיים בריא וירידה במשקל מורידים את הסיכון לפתח מספר מחלות, וביניהן סרטן הלבלב. עם זאת, כשנתבקשו להתייחס לשאלה שמא קיים קשר כלשהו בין מחקר זה העוסק בשומן בתזונה, לבין המחקר השני העוסק בהשמנה, שני מחקרים אשר מצאו עלייה בסיכון לסרטן הלבלב, השיבו המומחים כי לא קיים בהכרח קשר בין השניים. הם ציינו כי המחקר שעסק בתזונה לא התייחס לגיל הופעת המחלה או לשרידות החולים. למרות שיש היגיון בכך שתזונה העשירה בשומן רווי תהיה קשורה להשמנה, אומרים המומחים, הם מעדיפים לפנות לעמיתיהם מתחום האפידמיולוגיה של התזונה כדי לאמוד את עוצמת הקשר הזה.
JAMA. 2009; 301:2553-2562 and 2592-2593
J Natl Cancer Inst. 2009;101:972-973 and 1001-1011
לידיעה במדסקייפ