ממחקר בלגי חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון British Medical Journal (BMJ) עולה כי הפיכת המתות חסד ואמצעים אחרים שעשויים להביא לקיצור החיים לחוקיים איננה קשורה בפחות שימוש בטיפולים פליאטיביים.
החוקרים מצאו כי החלטות של קיצור החיים ככלל נקשרו לשימוש מולטידיציפלינרי בשירותים של רפואה פליאטיבית, אולם כי המתת חסד ואובדנות באמצעות רופא בפרט לא היו נקשרו לכך. לדבריהם, ממצאיהם סותרים את החששות שמא המתת חסד או אובדנות באמצעות רופא עשויים להיבחר באופן לא פרופורציונלי עבור או על ידי החולה מבלי שתשקלנה האפשרויות של טיפולי רפואה פליאטיבית.
הממצאים עולים ממחקר רטרוספקטיבי לאומי בבלגיה שמשכו כשנתיים, המכונה SENTI-MELC, ואשר נערך בין השנים 2005 ו-2006. במחקר נכללו 1,690 מקרים של מוות שאינו פתאומי, אשר התרחשו במסגרת מעקב של מרפאות רופאים כלליים.
על אף שהשימוש בשירותי הרפואה הפליאטיבית לא נמצאו כקשורים בהמתות חסד או באובדנות באמצעות רופא, הם כן נקשרו לסדציה עמוקה תוך ויתור על מזון ונוזלים (OR = 2.9), לטיפול אינטנסיבי בתסמינים (OR = 2.1) וכן ל'סך ההחלטות אשר במפורש נועדו לקצר חיים' (OR = 1.5). לעומת זאת, טיפול רוחני תומך נקשר עם שיעורים גבוהים יותר של המתות חסד ואובדנות באמצעות רופא. החוקרים מצאו שקבלת טיפול רוחני הגבירה את הסיכויים לנקיטת אמצעים מקצרי-חיים אלו פי 18.5.
החוקרים מסבירים כי החלטות הכרוכות בקיצור החיים פעמים רבות מתקבלות בהקשר של טיפול מולטידיציפלינרי בבלגיה, וכי לעיתים תכופות הן מתקיימות במקביל לפילוסופיית הטיפול הפליאטיבי.
במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון והתייחס לדברים, נטען כי הממצאים מהווים תרומה בעלת ערך להבנת ההקשר של תמותה בבלגיה. בהתייחסם למידע המראה כי תמותה בסיוע (assisted dying) מבוצעת לעיתים רחוקות בלבד בבלגיה, מציינים הכותבים כי תהיה זו טעות להציע כי הממצאים מעלימים לחלוטין כל חשש בנוגע להמתות חסד או כי הם תומכים בשילוב המתות חסד במסגרת הטיפולים הפליאטיביים.
BMJ 2009
לידיעה במדסקייפ